ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
בארץ ישראל. יש הסוברים והכותבים שהוא העריך מאוד את בניין הארץ שעמד בראש מעייניהם מתוך מחשבה
שההתמסרות לכך אשר שאבה וינקה את כל כוחותיהם, ב'מסירות נפש' של ממש היא זו שהביאה בפועל להצלחה חסרת
תקדים וזכתה לברכה משמיים.
והנה בגישתו לפסוק דלעיל האוסר על הכהנים לנחול בארץ, מצויות שתי התייחסויות המאירות את גישתו ומשלימות זו את
זו.
, כותב הרב כי לנחול את הארץ, הוא אידיאל שיש בו קדושה. ויחש (ס) הזה מחייב את נושאיו ועושיו 2 בהתייחסות הראש 1 ונהF
להישאר ברמת הקדושה הראויה לאידיאל נשגב שכזה. אלא, ש'הקישור הפרטי' של אלו העוסקים בכך, בענייני קרקעות
וכיבוש (!), 'כבישה' בלשונו, אינו יכול להישאר ברובד הקדושה האידיאלית והוא .פוגם בקדושה ובמעמד האידיאלי.
היוצא מזה הוא שהכוהנים והלויים חייבים להישאר באותו רובד קדושה עליון, ולכן אינם יכולים ליטול חלק בארץ עצמה,
בנחלה משלהם., וכמו כן ב'ביזת האויב' המנוצח., ובתוקף תפקידם, יישארו מעל לעניינים ארציים אלו בקדושתם
האידיאלית.
2 התייחסות שנייהF
, גם היא אמורה על אותו פסוק, והיא מעמיקה עוד יותר בהכוונתה המעשית. 3
הרב זצ"ל מבחין בין המוכשרים לעבודה מעשית, שזו היא ייעודם לבין המסורים לעבודה ד', בהתמדה וברציפות. שיש להם
את היכולת להאיר את הצורה האידיאלית של העבודה האלוקית בנפשם עד כדי התאמה מוחלטת ואשר בולטת בעבודה
המרוכזת של הקרבנות..
משמעות הדברים היא , שלכל שבט בישראל יש את יעדיו ותחומיו הייחודיים. ושבט לוי, על משימותיו בקודש, מלא בתוכן
האידיאלי ב'כל חגווי נשמתו'. (ציור מדהים המדגיש גם את הפרטים. ומזכיר את חגווי הסלע, מלאי מים חיים – ואין מים
אלא תורה- המפותחים, הנסתרים והגלויים, מעבר למראה הכללי)
הכוהנים והלויים פטורים מעיסוקים שאינם בקודש, לא בגלל חלוקה שרירותית או מחוסר זמן. אלא כדי שיהיו טהורים, פנויים
ובעלי האידיאל הטהור לעבודת הקודש ולהשראת הקדושה בישראל. על כן אין הם שייכים כלל לעניינים הארציים של
4 נחלות אדמה , וביזת האויב. נחלתם האמתית היא ד' F3
.
ושוב, בצידם של הכהנים מצויים אלו הדרושים להנחלת הארץ ולמלחמותיה , אותם שאין בכח רוחם העניין האלוקי ברמת
הטהרה הדרושה לעבודת ד' המתמדת.
שני צדדים אלו באומה הישראלית, משלימים אהדדי ויוצרים את הכוח הדרוש לאומה. ברוח ובעשייה.
ספר במדבר , פרק יח , כ 1
ועי' רמב"ם היד החזקה סוף הלכות שמיטה ויובל פרק יג , י-יג. 4 קובץ א, פסקה תפג 3 קובץ ג, פסקה קנא 2
ראוי לציין כאן כי מרן הרב זצ"ל – לא 'רשם' בשום רישום את דירת מגוריו וכיו"ב מחמת היותו כהן ! לקיים דברי הכתוב ' בארצם
לא תנחל' !
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
