ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
הדרשנים והדרשות דווקא בפרשת המרגלים, כאילו היא ורק היא קיימת. כביכול, לציבור הציוני-דתי, רבותיו ודרשניו, יש
העדפה מוחלטת לסוגיית ירושת הארץ וההתמודדות עם גילויי החולשה שבה, על פני כל סוגיה כביכול 'מתחרה'.
"למה אין מוצאים אנו דבר-תורה על... מצוות הציצית?" הוא התריס, "האם משום זה שאין בה אקטואליה?"
עברו שנים, וכמעט אין לנו דבר אקטואלי מן הציצית. שהרי אין לנו מצוות רבות הכוללות בציווין גם את כוונת רצון ד' בהן. מן
המפורסמות בהן השבת, חג הפסח, כיבוד הורים. והנה גם במצוות הציצית נכתב תפקידה בצידה: "וראיתם אותו וזכרתם
את כל מצוות ד', ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם... והייתם קדושים
1 לאלוקיכם"
.
הראיה מעוררת זכירה, הזיכרון מביא לעשייה. וחלילה, על דרך השלילה: הראיה מעוררת חמדת הלב, והזנות המעשית
2 נעשית קרובה מתמיד. הכל מתחיל מכוח הראיה, "הטובה היא, אם רעה"
.
3 גם המרגלים הצטוו על ידי משה רבנו: "וראיתם את הארץ מה היא"
. מה ראו – או לא ראו – יהושע וכלב, שלא ראו השאר ?
הרי הנתונים אינם שונים, רק הפרשנות. ומה גרם להבדל בפרשנות? הגישה הבסיסית.
מרן הרב קוק זצ"ל מבאר את דברי חכמים במסכת ברכות: "אורח טוב מהו אומר? כל מה שעשה בעל הבית לא עשה אלא
4 בשבילי... אורח רע מהו אומר? כל מה שעשה בעל הבית לא עשה אלא בשביל בני ביתו..."
.
הרב זצ"ל מסביר כי ההבדל בין 'האורחים' בעולמו של הקב"ה ובין מראית העין שלהם, מתחיל מהראיה הפנימית בה האדם
רואה את עצמו: איך הוא היה מתנהג בתור 'מארח'. ומהו האופן בו הוא רואה ומעריך את עצמו, יקבע במידה עצומה את
גישתו הכללית, כך הוא יעריך את כל ה'מארחים' בהם יפגוש בחייו, כולל את הקב"ה, בעל הבירה עצמו.
אילו למרגלים היתה ציצית, האם היו מדברים טוב על הארץ, ועל ד' אלוקי הארץ ?! אולי, אם כי קורח, "גיבורה" של הפרשה
5 הבאה, מינף את הציצית עצמה לרע לו ולעולם. אבל אנן דסגינן בשלימותא, עלינו נאמר: "תומת ישרים תנחם"
. הציצית,
6 כמצוה וכעיקרון חיים, בונות בישראל את היכולת והרצון הפנימי "לראות בטוב ד'"
, לראות את טוב ד' שבנו, ולתרגם אותו
למעשה. ומאידך, להיזהר מראיה חיצונית שמתרכזת בטפל ומעצימה אותו לריק ולתוהו. "והייתם קדושים לאלוקיכם... אני ד'
7 אלוקיכם"
.
1
במדבר פרק טו, לט-מ
2
שם,פרק יג, יט
3
שם, שם יח
4
ברכות דף נח, א. עין איה שם ט, רפז
5
על פי מסכת שבת פח, ב
6
תהלים פרק כז, יג
7
במדבר פרק טו, מ-מא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
