ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ראינו גם שכדי להיות יצור חי, וכדי לקיים מצוות חיות ומאירות, צריך להכניס פנימה מוח ולב, שירוממו אותן אל־על. יש לנו שתי כנפיים, אחת אהבה ואחת יראה. אדמו"ר הזקן מדגיש כאן כי כמו שהעוף לא יכול לוותר על אחת מכנפיו, גם אנו זקוקים תמיד לשתיהן. היראה קודמת לאהבה, והנוכחות שלה בנפש קריטית לא רק כשאנחנו מנסים להימנע מעבירות ("סור מרע") אלא גם כשאנחנו מדברים על תנופה של עשייה חיובית ("ועשה טוב"). במילים ברורות: יראה היא הבסיס לתמונת עולם נכונה. בלי יראה אנחנו בכלל לא על המפה, לא חיים את הסיפור הנכון, ואין סיכוי שנגיע למקום הנכון.
כשמרחבים אדירים נפרשים
בהמשך לכך, מגיע אדמו"ר הזקן ופותח לנו את העיניים. כמו מורה דרך שלוקח אותנו מהעמק במעלה ההר, צעד אחר צעד עד לכיבוש הפסגה, כך עד לפרק הזה נבנו בנו יסודות תפיסת העולם ועבודת הנפש במתינות, בדקדקנות, מבלי להחסיר אף פרט. וכמו הרגע הזה, כשמגיעים לפסגה וברגע אחד נפרשים לרגלינו מרחבים אדירים, כך הגיע הזמן גם עבורנו לפתוח את העיניים ולראות מהי באמת התמונה הגדולה של עבודת ה' – What it is all about.
תמונה גדולה – בשונה מתמונה קטנה. כי הסיפור שלנו בעולם־הזה לא מתחיל בנו ולא נגמר בנו. בפרק ל"ב למדנו שכל ישראל הם נשמה אחת, אלא שיש לנשמה הזו הרבה גופים. משמעות הדבר היא שאנחנו חטיבה אחת, מהות אחת, ואת כל מה שאנחנו עוברים אנחנו עוברים ביחד. אם ניקח את זה ללב, אם נבין עד כמה הזהות הפרטית שלנו היא ביטוי מיוחד ועצמאי של מהות עצומה ונשגבה, יתחולל בנו שינוי דרמטי: המודעות הפרטית תתרכך, תתגמש, תתרחב. קווי הגבול שתוחמים אותנו כאישיות פרטית יתמוססו בפני החוויה המשותפת לנו ולכל יהודי אחר על פני הגלובוס – שאנחנו חלק מהשכינה הקדושה, ניצוץ א־לוהי שמחפש חיבור אל אחיו ואל מקורו.
נשמת ההוויה כולה
כשמביאים את התוכן הזה אל עולם הכוונה שמאחורי קיום המצוות, לימוד התורה או התפילה – עולים לרמה אחרת לגמרי. אם ברמה הפרטית אנחנו מתעסקים בצורכי הנפש הפרטית שלנו, הרי שהתמונה הגדולה מחדשת בנו מניע שונה: "לשם ייחוד קודשא־בריך־הוא ושכינתיה (ולא כפועלים עצמאיים, אלא) בשם כל ישראל". המשאלה הזו גדולה הרבה יותר מאתנו. כאשר אנו הוגים בה, אנו לא חושבים על עצמנו. אנחנו צמאים לאור ה', אבל לא זה העניין. נשמתנו מתגעגעת, נכספת ומייחלת להיות דבוקה אל ריבונו של עולם, אבל לא זה הסיפור. עם ה"לשם ייחוד" הזה אנחנו כוללים את עצמנו במשאלת הלב הכללית, הגדולה, שמאחדת את הנשמה הפרטית שלנו עם נשמת ההוויה, כנסת ישראל, השכינה הקדושה.
מה זה בעצם "שכינה"? אדמו"ר הזקן מסביר: "רוח פיו יתברך... ששוכנת ומתלבשת תוך כל עלמין להחיותן ולקיימן". השכינה היא בעצם א־לוהות, אבל א־לוהות כפי שהיא יורדת לעולם־הזה. שכינה היא האופן שבו א־לוהים השקיע את עצמו כביכול בתוך המיזם הזה של בריאת העולמות, על כל החלומות והתקוות והסיכונים והסיבוכים שכרוכים בו. הרבה פעמים אנחנו מוצאים את השכינה כאחת מצמד מילים – גלות השכינה, וזה אומר הרבה. בעצם קיומו של המושג הזה, שכינה, הקב"ה נתן לכל אחד מאתנו את האפשרות להכריע כביכול אם השכינה תשלים את תפקידה, תממש את ייעודה ותתחבר עם הרצון והתכלית שמעליה (קודשא־בריך־הוא) – או ח"ו תרד, תתרחק משורשה, תיפול לגלות בעולם חיצוני ותיקבר תחת קליפות זרות ורעות.
האם יש לנו מה שצריך כדי לעזור לשכינה? כדי לרצות בטובתה? האם אנו מסוגלים בכלל להעתיק את נקודת המבט והעניין שלנו מהאינטרס האנוכי הצר אל ההתרחשות העצומה הזו? במילה אחת – כן. ביותר מילים – פשוט תלמדו את הפרק הזה. אסור להחמיץ.
קרוב אליך (664)
הרב יהושע שפירא
197 - ייאוש הוא סימן טוב
198 - התמונה הגדולה ואנחנו
199 - תמיד בשמחה" - האם זה מציאותי?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
