ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
אבל יש גם אנשים שעבודת ה' שלהם ספגה מכה קשה בעקבות סיפור מיוחד ששמעו מחבר. סיפור על דמות גדולה, חסיד מוסר נפש, צדיק נערץ, שחדר לעומק לבם והפך להם את החיים – ולא במובן הטוב. אנשים שאיבדו קנה מידה, שעברו מעולם אמיתי שבו הם מכירים את עצמם – על המעלות ועל החסרונות שבהם – לעולם מדומיין שבו הם גיבורי על שדבר לא יוכל לעצור אותם.
פלא, איך אותו ספר יכול לבנות עולם אצל יהודי פלוני ולהחריב אותו אצל יהודי אלמוני. הראשון קורא בשקיקה סיפורי מידות טובות ועמל תורה של רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, למשל, והנפש שלו בוערת לתת לה' קצת יותר ממה שנתן עד כה. או אולי הרבה יותר. השני קורא את אותם סיפורים עצמם, ונפשו נאכלת באש זרה ומוזרה. מבחוץ נדמה כאילו גם הוא בוער לעבודת ה', לוקח את מה שקרא לעומק לבו ומיישם בחייו שלו, אך מבפנים זו אש של קנאה ותסכול, אש שאוכלת את החיים הפשוטים, האפורים, הרגילים לכאורה, ומכלה את החסרונות והיתרונות גם יחד בתאווה להיות ר' שלמה זלמן. במבחן התוצאה – "זה וזה לא נתקיימה בידו" – ברור שמדובר בתחפושת מתוחכמת ורעילה במיוחד של יצר הרע, שמנצל את התשוקות העמוקות ביותר שלנו ככלי הרסני במיוחד.
את פרשת הדרכים הזו רואה הבעש"ט מבעד למילות הגמרא במסכת ברכות. "הרבה עשו כרבי ישמעאל, ועלתה בידן". רבי ישמעאל הורה ליהודים לחרוש בשעת חרישה, לזרוע בשעת זריעה, לעשות מה שצריך בשביל להתפרנס, ויחד עם זאת לקבוע עתים לתורה. דרכו של רבי ישמעאל בלי ספק מתקבלת על הדעת, מתאימה לרצון ה' ועומדת במבחן התוצאה. אבל היו גם הרבה אחרים, ש"עשו כרשב"י ולא עלתה בידן". האם בגלל ששיטתו של רשב"י אינה ריאלית, או מפני שהיה היחיד שהיה מסוגל ליישמה? אם כך, מדוע בכלל מובאים דבריו בגמרא?
מבאר הבעש"ט: מה שלא עלתה בידם של אותם רבים, הוא רק מפני שעשו כרשב"י, שמאסו בהתמודדות ה"רגילה" שבה הם בני תמותה הפועלים במסגרת עולם גשמי, וחמדו לעצמם מדרגה שאינה שלהם – מדרגת רשב"י, מבני עלייה, שאכן אינה מדרגתם של רבים אלא של מעטים.
כל יהודי הוא שליח, שמופקד על שליחות חד פעמית שאמורה להתבצע בתוך תרכובת מדויקת של נסיבות. ביצוע השליחות הזו תלוי באמת הפנימית של השליח, שמוכרח להכריע בכל פעם מחדש – מה תפקידי, ומה אינו מתפקידי. מהי שליחותי, ומה כלול בשליחותו של אחר. חסידים אומרים שהרצון לאמץ את מדרגתו של אחר הוא לאו של "ולא תתורו אחרי לבבכם" – בעולמות הקדושה.
בשורה התחתונה: סיפורי צדיקים יכולים לחולל נפלאות. הם יכולים לחשוף בתוכנו כוחות רדומים, לפתוח את המחשבה למרחבים שלא היינו מודעים לקיומם ולגלות בתוכנו את הצדיק שבנו. אבל כל זאת בתנאי שאנו זוכרים שהדבר היקר ביותר שיש לנו הוא המדרגה המיוחדת לנו, מה שרק אנו יכולים לתת לה' יתברך, השליחות שיכולה להתבצע רק היכן שאנו נמצאים באמת – ולא בשום מקום אחר.
לרישום לרשימת תפוצה לעלון קרוב אליך
קרוב אליך (663)
הרב צבי מאיר זילברברג
4 - השרקן של הרבי
5 - לרגל ל"ג בעומר
6 - אסור להתרגל!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
