ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
תמונה זו היא שיקוף נאמן לחיי הבינוני. המאבק תמידי, ההכרעה אינה נראית באופק, והתקווה היא שיבוא השופט השלישי – עזר אלוהי שנשלח לטובת הבינוני כדי להטות את הכף לטובתו. העזר הזה אינו אות שמימי אלא סגולה אלוהית שמעוגנת בטבע הנפש בדמות כוחו של האור לנצח את החושך. בהערת אגב נאמר רק שאף שחייו של הבינוני אינם קלים כלל, יש בהם קרבה מיוחדת לאלוהים. מי שבכל צעד צריך לתלות עיניים בשמים ולצפות לישועה, הופך את נוכחות ה' לעובדה קרובה ומוחשית מאוד בחייו.
בנוסף, מקדיש אדמו"ר הזקן כמה שורות לסגירת קצוות שנותרו פתוחים עוד מפרק א', שם הועלו השאלות הבאות: מדוע המשנה מדריכה את האדם לראות עצמו תמיד כרשע, בעוד הדבר עלול לגרום לו לעצבות ולמנוע אותו מעבודת ה'? וכיצד היה רבה מסוגל לומר על עצמו שהוא בינוני, כאשר ידע היטב מהי מדרגתו?
על השאלה הראשונה: הבינוני אינו רשע ובוודאי שאינו צריך לחשוב על עצמו שהוא רשע. ההדרכה היא שיהיה בעיניו "כרשע", כלומר: ישים לב לכך שהרע שבו עודנו קיים ואף מתחזק מיום ליום, ומשום כך לא ישלה את עצמו שניצחונו המעשי הופך אותו לצדיק – שזוכה להרוג את יצרו הרע.
ועל השאלה השנייה: רבה אכן נקט ענווה יתרה בעצמו כשאמר שהוא בינוני, וכך גם משיב לו אביי תלמידו: "לא שביק מר חיי לכל ברייה!" (אינך מותיר חיים לאיש, שכן אם אתה בינוני הרי ביחס אליך הכול רשעים). אמנם, לאחר מה שלמדנו על הבינוני קל יותר להבין כיצד ניתן להתבלבל בין המדרגות. כלפי חוץ, אין הבדל בין הצדיק והבינוני. מי שעסוק יומם ולילה בלימוד התורה ונפשו משתוקקת לדבקות בה' יכול עדיין להיות בינוני, שהרע שבנפשו קיים – אך כפוי להיות במצב של שינה. רק בוחן לבבות הוא ידע מהותו של מי טובה בתכלית ומהותו של מי מעורבת טוב ורע.
דיון חשוב נוסף שנערך בסוף הפרק עוסק במידת האמת שיש בעבודתם של הבינונים. בדרך כלל, המדד לאמת הוא ההתמדה: תופעה שמתמידה היא אמת, ואילו תופעה שאינה מתמידה – אינה אמת (ולכן נחל שמימיו אינם זורמים כל ימות השנה נקרא נחל אכזב, מלשון כזב). לפי זה, אהבת ה' המתעוררת בלבו של בינוני בעת התפילה אינה אמת. נכון שהוא מרגיש כעת שהוא אוהב את ה', אך לאחר התפילה ירגיש אחרת. אדמו"ר הזקן טוען שלא כך הדבר, מידת האמת קיימת בכל מדרגה לפי עניינה. מה שלגבי צדיק אינו נחשב לאמת, לגבי בינוני – נחשב גם נחשב. זו האמת של פנימיות הנפש, זה המצב שאליו הבינוני מגיע בכל זמן שבו יפנה את מוחו ויהרהר בחייו מתוך הרצינות הראויה והמאמץ הדרוש, ולפיכך זוהי גם האמת שלו.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
150 - רוחניות בעולם של חומר
151 - השופט השלישי- פרק י"ג
152 - אשרי יושבי ביתך
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
