ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" אמרו חז"ל: "כל מקום שנאמר אלה, פסל את הראשונות, ואלה- מוסיף על הראשונות, מה הראשונות מסיני, אף אלו מסיני" (רש"י), לכאורה מה בא להשמיענו, פשיטא שכל התורה מסיני, כמו שאמרו חז"ל על השמיטה "שכל פרטותיה ודקדוקיה מסיני", ומה הרבותא שגם המשפטים מסיני?
נראה שבא להשמיענו שגם המשפטים שהם סדר חיים חברתי, שיש בהם הגיון ושכל, ולכאורה אינם דומים לחוקי התורה, שאין להם טעם גלוי, גם הם מסיני. ויש בהם סודות אלקיים כמו חוקי התורה.
משפט- נמשל לאבנים טובות ומרגליות
מובא במדרש (שמ"ר ל, כב):
"משל לסוחר מבקש ללכת בדרך שמע שלסטים בדרך מה עשה לקח פרקמטיא שלו ועשאה אבנים טובות ומרגליות יצא לדרך ותפשוהו לסטים אמרו לו מה בידך אמר להם כלי זכוכית אמרו לו מכמה זו אמר להם שתים בסלע ושלש בסלע, אמרו זה לזה בשביל אלו אנו הורגים אותו הניחוהו, נכנס למדינה התחיל פותח הגלוסקאות וישב למכור נכנסו אותן הלסטים וראו אותו יושב ומוכר א"ל בכמה זו אמר להם זו בעשרים זהובים וזו בשלשים אמרו לו אין אתה הוא שאמרת לנו בדרך שתים בסלע שלש בסלע אמר להם הן אלא אותה שעה הייתי במקום המות עכשיו אם אין אתם נותנין לי דמיה אין אתם נוטלין אותה, כך ישראל בעולם הזה מי שהוא עושה מצות אינו יודע מתן שכרן אבל לעולם הבא כשיראו מתן שכרן של מצות הם תמהים שאין העולם כולו יכול לקבל את השכר".
הנמשל הוא, שהמשפט נראה בעיני אדם כ"כלי זכוכית", ואין להם ערך רב, שאינו אלא ענין של סדר חברתי, אבל חז"ל גילו לנו את סוד המשפט, שהוא חשוב מאד כאבנים טובות ומרגליות, ואשר עתיד להתגלות לעתיד לבוא, אז נראה עד כמה יש בו סוד תורה אלקית המכוונת אותנו לתקן עולם במלכות ש-די.
הקב"ה מקיים את המשפטים
על פי זה יובן המדרש הבא (שמו"ר ל, ו):
"ואלה המשפטים, הה"ד (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב אלו הדברות, חוקיו ומשפטיו לישראל אלו המשפטים לפי שאין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, מדת ב"ו מורה לאחרים לעשו' והוא אינו עושה כלום והקב"ה אינו כן אלא מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות ולשמור".
המדרש הזה יש בו בודאי מסודות התורה, כי כיצד אפשר להבין שהקב"ה מקיים מצוות, מי יכול לצוות אותו לעשות? אמנם מכמה דוגמאות המובאות בחז"ל שהקב"ה מקיים מצוות משמע שזה מידה כנגד מידה למצוות שישראל מקיימים. (כמו תפילין דמרי עלמא, שבהם כתוב "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" כנגד תפילין של ישראל שבהם נאמר "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד").
ולפי זה גם המשפטים של הקב"ה הם מידה כנגד מידה כאשר ישראל מקיימים את המשפטים למטה לשם שמים, גם הקב"ה מקיים משפטיו עם ישראל, ומקיים את המחויבות שלו כלפיהם. כמו שאמרו חז"ל ש"אם יש דין למטה אין דין למעלה" כלומר אם אנו שומרים על המשפט אזי הקב"ה מזכה אותנו בדין, ומלמד עלינו זכות. והנה אם הקב"ה מקיים את המשפט משמע שגם המשפט שאנו מקיימים הוא משפט אלקי שמשמעותו מעבר למה שאנו מבינים בהגיוננו. וכך אומר במדרש (שמ"ר ל, יד) "נתן הקב"ה משפט לזקני ישראל, כשם שסנהדרין יושבת במרום לפני אלקים". היינו שאנו שופטים משפט ששורשו בשמי מרום אצל מלאכי השרת. ומהמשך המדרש שם נראה שכאשר אנו עושים משפט, גם הקב"ה עושה משפט ודן את אומות העולם ופורע מהם את אשר עשו לישראל.
שתשים סנהדרין אצל מזבח
ולפי זה יובן מה שדרשו חז"ל מסמיכות הפרשיות ל"ואלה המשפטים" שבא ללמד אותנו ש"תשים סנהדרין אצל המזבח" (רש"י) דרשה זו נאמר כתוספת לדרשה שלפניה "ואלה המשפטים" - מוסיף על הראשונות שגם הם מסיני. נראה שדרשות אלו משלימות זו את זו שכיון שהמשפטים הם תורה מסיני, לא תמצא אותה אצל החכמים שאינם מתקשרים אל הקדושה, ולכן נצטווינו לסמוך את הסנהדרין אצל המזבח.
המשפטים נתנו למשה רבינו
מובא במדרש (שמ"ר ל, ד) ג' דברים נתן משה נפשו עליהם ונקראו על שמו, ואלו הן: ישראל והתורה והדינים וכו'".
נראה לומר שרק מי שמצטער על התורה, ועל ישראל כאחד, הוא זוכה שהמשפטים יקראו על שמו, שכן התורה באה לצורך ישראל, וישראל נבראו כדי לקיים את התורה, ולכן צריך מסירות נפש לשניהם כדי שיהיו משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. פעמים שחייבים לעקור דבר מן התורה בהוראת שעה כדי שהדברים יתקיימו אצל ישראל, (למנוע עגונות וכדומה), ופעמים להפך שמחמירים עם ישראל כדי שהתורה תתקיים על ידם.
וכאשר לא נמצאים אנשי סגולה, בעלי ד' מידות הנדרשות משופטי ישראל, העצה היא להתבטל לבחינת משה רבנו, ולשאוב מכוחו את אמיתה של תורה. "א"ל הקב"ה (למשה) נתתי לך את המשפט ולאחרים מינת, ואינן יודעין! לך ולמדם, שנאמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
ונקרב בעל הבית אל האלהים
"ונקרב בעל הבית אל האלה-ים פירשו חז"ל "אל-הים" דיינים מומחים שנסמכו איש מפי איש עד משה רבנו. והנה הרמב"ן (שמות כא, ו) אומר שהכונה כאן היא כפשוטו לאלקים "לרמוז כי האלקים יהיה עמהם בדבר המשפט הוא יצדיק והוא ירשיע, וזהו שאמר:אשר ירשיעון אלקים, וכך אמר משה כי המשפט לאלקים הוא וגו'" הרמב"ן כאן הוא לשיטתו בהסברו לדין "כאשר זמם ולא כאשר עשה", דלכאורה קשה אם "כאשר זמם" נענש, "כאשר עשה" מגיע לו עונש לא כל שכן? ומפרש הרמב"ן שאם כבר הענישו בי"ד את הנידון כנראה מגיע לו עונש זה בידי שמים וגלגלו שבית הדין יחייבו בעונש זה, ולכן אין מענישים את העדים. חדש לנו הרמב"ן שאפילו טעות שעשו הדיינים גם היא מכח אלקים הניצב בעדת א-ל.
ובספר החינוך למד מהאזהרה בתורה "אלקים לא תקלל" שני לאווין אסור לקלל את הדיין, ואסור לברך את השם. ויש למוד מכאן שיש כאן שנים שהם אחד, הדין מיצג את האלקים, וכאשר מקללים אותו כאילו "מברכים" את השם.
מכל זה אפשר להבין מדוע נאמר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - ולא לפני עכו"ם", אפילו אם הם פוסקים כדיני ישראל אסור לדון לפניהם. מפני שהם אינם מאמינים בה' וממילא השכינה אינה שורה בערכאותיהם, ולכן "משפטים בל ידעום",ונתן את המשפטים לישראל שאהבם "חוקיו ומשפטיו לישראל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
