ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
אשכנזים - יכולים להדליק נרות שבת בחדר האוכל בברכה. וראוי להדליק מנורה חשמלית בחדר בו ישנים. ספרדים - צריכים להדליק בחדר בו ישנים.
ב.אם המלון אוסר להדליק נרות בחדר, ניתן להדליק מנורה חשמלית. ויש אומרים שצריך להדליק פנס.
ג. המתארחים אצל הוריהם או חבריהם בשבת, וישנים בבית סמוך או חוזרים לביתם לישון, צריכים להדליק נר בבית בו ישנים וליהנות ממנו אחרי שמתחיל להחשיך, או לחילופין, להקפיד שהנר ידלוק מספיק זמן עד שובם מהאוכל.
א. הדלקת נרות שבת בבית מלון
כפי שהזכרנו כמה פעמים, בהדלקת נרות שבת יש גם 'כבוד שבת' וגם 'עונג שבת'. כמו כן, למדנו שיש להדליק את הנרות במקום האכילה, כי שם יש גם 'כבוד' וגם 'עונג' 1 .
כאשר מתארחים במלון או אכסניה וכדומה, הדין משתנה.
מאחר ומקום האכילה משותף להרבה אנשים ומקום הלינה מיוחד לשוכר את החדר, עדיף להדליק במקום הלינה. אלא שצריך שלפחות אישה אחת תדליק בחדר האוכל בברכה.
אם בית המלון לא מאפשר הדלקה בחדרים- לאשכנזים ניתן להדליק בחדר האוכל בברכה, אך ראוי להדליק מנורה חשמלית בחדר בו ישנים. לספרדים- אין להדליק בברכה בחדר האוכל, אלא להדליק מנורה חשמלית בחדר ולברך עליה.
יש אומרים שאין לברך על הדלקת תאורה חשמלית, אלא אם כן מדליק פנס וכדומה 2 .
ב. הדלקת נרות שבת כשישנים במקום אחד ואוכלים באחר
המתארחים אצל הוריהם או חבריהם בשבת, וישנים בבית סמוך או חוזרים לביתם לישון, צריכים להדליק נר בבית בו ישנים וליהנות ממנו אחרי שמתחיל להחשיך, או לחילופין, להקפיד שהנר ידלק מספיק זמן עד שובם מהאוכל.
טעם הדבר - כפי שכבר ראינו חלק מעניין ההדלקה הוא שלא יתקלו בדברים ויבואו לידי מכשול, ואם במקום בו ישנים יהיה חשוך, עלולים להיתקל וליפול. ומאחר שבאוכל הם 'סמוכים על שלחן' אחרים, ושם יש מי שמדליק, עיקר ההדלקה עוברת למקום בו ישנים (בדומה למבואר לעיל לגבי מלון) 3 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
