ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
קשר זה הביא את חז"ל - מתקני לשון תפילת ערבית, לקשור ביניהם, תוך שימוש בביטויים: "העושה לנו נקמה בפרעה ואותות ומופתים באדמת בני חם. המכה בעברתו כל בכורי מצרים ויוציא עמו ישראל מתוכם לחירות עולם. המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואת רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע, וראו בניו את גבורתו שבחו והודו לשמו".
הראנו גם, שיש פסוק מפורש בתורה הקושר בין שני המאורעות:
"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (שמות י"ב מ).
פסוק זה מלמד אותנו כי עברו ארבע מאות ושלושים שנה מברית בין הבתרים ועד למעבר בין הגזרים, בקריעת ים סוף.
לאחר הבשורה והברית על ירושת הארץ, שאל אברהם אבינו: "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱקֹוִק בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"? (בראשית ט"ו ח).
התורה (לפי שיטת הרמב"ן, שעלה ארצה לפני שבע מאות וחמישים שנה) ציוותה אותנו על מצוות ישוב ארץ ישראל: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (במדבר ל"ג נג).
וז"ל הרמב"ן שם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה - על דעתי זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ד'. ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם, יעברו על מצות ד'. ומה שהפליגו רבותינו (כתובות קי ב) במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה, וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל, וכן האיש (המורד-שאינו רוצה לעלות עם אשתו), בכאן נצטווינו במצוה הזו, כי הכתוב הזה היא מצות עשה. ויחזיר המצוה הזו במקומות רבים, באו ורשו את הארץ (דברים א' ח). אבל, רש"י פירש, והורשתם את הארץ, והורשתם אותה מיושביה, אז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה, ומה שפירשנו הוא העיקר".
צריך ביאור על סמך מה, קבע הרמב"ן, נגד פירוש רש"י, כי פירושו שלו הוא העיקר?
נסביר את הדברים כך: אברהם, בזמן ברית בין הבתרים, היה תושב מכובד בארץ, הוא אפילו ניצח את ארבעת המלכים במלחמה לשחרור לוט בן אחיו (פרק י"ד), למרות זאת, מי ששלט שלטון אמתי בארץ, היו פרעה והאימפריה המצרית. כל השליטים המקומיים עשו זאת בחסות פרעה ותחת ממשלתו. כידוע מ'מכתבי תל אל עמרנה', פרעה גם שפט במקרה של סכסוכים בין המלכים המקומיים והתערב לטובתם כאשר הם היו תחת איום חיצוני.
לכן, שאל אברהם את הקב"ה: גם אם יהיו לי צאצאים רבים שיגורו בארץ ישראל, הם יהיו עדיין תחת שלטון פרעה ומצרים על כל המשמעויות שיש לכך?
אם כך, עדיין חסר מרכיב מרכזי בהויה הלאומית, מתי נהיה עצמאים? מתי עם ישראל יוכל לקיים את המצווה של ההורשה? מתי ואיך יזכה למדינה עצמאית?
התשובה שאברהם קיבל בברית בין הבתרים הייתה: רק ארבע מאות שנה אחרי תחילת קיום הברית הראשונה על הזרע, כלומר מהולדת יצחק, ארבע מאות ושלשים שנה אחרי ברית בין הבתרים'. אז יחזור על עצמו מעמד הברית באופן לאומי, כשכל עם ישראל יעבור בין גזרי ים סוף והקשר אל מצרים ינותק סופית. כל עוד לא טבעו פרעו וחילו בים סוף, השחרור היה עדיין מוטל בספק.
עם ישראל זכה בעצמאות רק אז.
נציע כי פירושו של הרמב"ן מבוסס על הקשר הלשוני בין 'אִירָשֶׁנָּה', וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, ובין הציווי שנצטוו אחרי מעמד הר סיני: "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם" (דברים א' ח). מה שהובטח בברית בין הבתרים לאברהם.
זהו הקשר הרוחני העמוק שבין שביעי של פסח ויום העצמאות, הרמוז בצופן א"ת ב"ש.
ה'ע' חיכתה עד לשנת ה'תש"ח כדי שיהיה לה בן זוג. זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו.
נאחל לכל בית ישראל מועדים לשמחה לגאולה שלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
