ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
קשר זה הביא את חז"ל - מתקני לשון תפילת ערבית, לקשור ביניהם, תוך שימוש בביטויים: "העושה לנו נקמה בפרעה ואותות ומופתים באדמת בני חם. המכה בעברתו כל בכורי מצרים ויוציא עמו ישראל מתוכם לחירות עולם. המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואת רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע, וראו בניו את גבורתו שבחו והודו לשמו".
הראנו גם, שיש פסוק מפורש בתורה הקושר בין שני המאורעות:
"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (שמות י"ב מ).
פסוק זה מלמד אותנו כי עברו ארבע מאות ושלושים שנה מברית בין הבתרים ועד למעבר בין הגזרים, בקריעת ים סוף.
לאחר הבשורה והברית על ירושת הארץ, שאל אברהם אבינו: "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱקֹוִק בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"? (בראשית ט"ו ח).
התורה (לפי שיטת הרמב"ן, שעלה ארצה לפני שבע מאות וחמישים שנה) ציוותה אותנו על מצוות ישוב ארץ ישראל: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (במדבר ל"ג נג).
וז"ל הרמב"ן שם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה - על דעתי זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ד'. ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם, יעברו על מצות ד'. ומה שהפליגו רבותינו (כתובות קי ב) במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה, וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל, וכן האיש (המורד-שאינו רוצה לעלות עם אשתו), בכאן נצטווינו במצוה הזו, כי הכתוב הזה היא מצות עשה. ויחזיר המצוה הזו במקומות רבים, באו ורשו את הארץ (דברים א' ח). אבל, רש"י פירש, והורשתם את הארץ, והורשתם אותה מיושביה, אז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה, ומה שפירשנו הוא העיקר".
צריך ביאור על סמך מה, קבע הרמב"ן, נגד פירוש רש"י, כי פירושו שלו הוא העיקר?
נסביר את הדברים כך: אברהם, בזמן ברית בין הבתרים, היה תושב מכובד בארץ, הוא אפילו ניצח את ארבעת המלכים במלחמה לשחרור לוט בן אחיו (פרק י"ד), למרות זאת, מי ששלט שלטון אמתי בארץ, היו פרעה והאימפריה המצרית. כל השליטים המקומיים עשו זאת בחסות פרעה ותחת ממשלתו. כידוע מ'מכתבי תל אל עמרנה', פרעה גם שפט במקרה של סכסוכים בין המלכים המקומיים והתערב לטובתם כאשר הם היו תחת איום חיצוני.
לכן, שאל אברהם את הקב"ה: גם אם יהיו לי צאצאים רבים שיגורו בארץ ישראל, הם יהיו עדיין תחת שלטון פרעה ומצרים על כל המשמעויות שיש לכך?
אם כך, עדיין חסר מרכיב מרכזי בהויה הלאומית, מתי נהיה עצמאים? מתי עם ישראל יוכל לקיים את המצווה של ההורשה? מתי ואיך יזכה למדינה עצמאית?
התשובה שאברהם קיבל בברית בין הבתרים הייתה: רק ארבע מאות שנה אחרי תחילת קיום הברית הראשונה על הזרע, כלומר מהולדת יצחק, ארבע מאות ושלשים שנה אחרי ברית בין הבתרים'. אז יחזור על עצמו מעמד הברית באופן לאומי, כשכל עם ישראל יעבור בין גזרי ים סוף והקשר אל מצרים ינותק סופית. כל עוד לא טבעו פרעו וחילו בים סוף, השחרור היה עדיין מוטל בספק.
עם ישראל זכה בעצמאות רק אז.
נציע כי פירושו של הרמב"ן מבוסס על הקשר הלשוני בין 'אִירָשֶׁנָּה', וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, ובין הציווי שנצטוו אחרי מעמד הר סיני: "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם" (דברים א' ח). מה שהובטח בברית בין הבתרים לאברהם.
זהו הקשר הרוחני העמוק שבין שביעי של פסח ויום העצמאות, הרמוז בצופן א"ת ב"ש.
ה'ע' חיכתה עד לשנת ה'תש"ח כדי שיהיה לה בן זוג. זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו.
נאחל לכל בית ישראל מועדים לשמחה לגאולה שלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
