ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
הקדמה: נאמר בתורה: "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומילא את ידו ללבוש את הבגדים" 1 . חכמים דייקו במילים - "והכהן הגדול מאחיו ", ולמדו, שמצוה על ישראל והכהנים לנהוג גדולה בכהן הגדול ולכבדו 2 .
מהלכות כבוד הכהן הגדול: דרשו חכמים: "והכהן הגדול מאחיו – שיהא גדול מאחיו בכוח, בנוי, בחכמה ובעושר" 3 . אם הכהן נבחר לכהונה גדולה ואינו עשיר, מוטל על אחיו הכהנים לתת לו ממון עד שיהיה עשיר 4 יותר מכל אחיו הכהנים 5 . לעומת זאת, כהן שאומנותו אומנות בזויה, כגון, קצב, ספר, בלן או בורסקי – אין ממנים אותו להיות כהן גדול, משום שהעם עלול לזלזל בו 6 . דברים אלו אינם מעכבים, וגם אם אין בו מעלות אלה – הרי הוא כהן גדול 7 , וכן מצינו, שלמרות שהכהן הגדול צריך להיות מופלג בחכמה, פעמים שמינו כהנים גדולים שלא היו גדולים בחכמה 8 . הלכות שונות נאמרו בתלמוד משום כבודו, וכגון, אסור לראות את הכהן הגדול כשהוא ערום, או כשהוא בבית הכיסא, או בבית המרחץ, או כשהוא מסתפר 9 . כמו כן על הכהן הגדול לנהוג כבוד בעצמו, לפיכך, אינו הולך לבית המשתה ולא לסעודת רבים, ואפילו לא לסעודת מצוה. מכלל כבודו של הכהן הגדול ותפארתו, שיהיה יושב במקדש כל היום, ולא יצא אלא בלילה, או לשעה שעתיים ביום, ודווקא לביתו 10 . כהן גדול אינו מעיד בבית דין, ואפילו בבית דין הגדול, משום שאין זה כבוד לו ללכת ולהעיד לכל אדם, אולם הוא מעיד בנוכחות מלך ישראל 11 .
מנהגי אבלות: הכהן הגדול הולך אל בית האבל, וכשהוא הולך לשם אין הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא הכהנים מסובבים אותו ונותנים לו כבוד, והסגן ממצעו בינו לבין העם. כשמת לכהן הגדול מת, אינו יוצא מביתו או מן המקדש אחרי המת אלא יושב בביתו. כשהוא מתנחם על מתו, כל העם באים לנחמו, והוא עומד; הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו, והעם עוברים על פניו, ואומרים לו: 'אנו כפרתך', והכהן הגדול משיב: 'תבורכו מן השמים'. בסעודת ההבראה הכהן הגדול יושב על הספסל וכל העם יושבים על הארץ 12 .
כהן גדול בעבודת המקדש: בעבודת המקדש יש לכהן הגדול זכות קדימה ביחס לשאר הכהנים, והוא רשאי להקריב כל קרבן שירצה, וכן להקטיר קטורת בעת שימצא לנכון, זאת, בלא פייס. כמו כן הוא רשאי לקחת
לעצמו מן הקרבנות ונוטל חלק בראש. באשר לתרומות ומעשרות הרי הוא כשאר הכהנים 13 . באשר לחלקו בלחם הפנים, כתבו הראשונים: "כהן גדול לעולם נוטל מכל משמר חצי החלות שזכה בהן [כלומר שלש חלות שלמות] שנאמר: 'והיתה לאהרן ולבניו - מחצה לאהרן ומחצה לבניו', ואין כהן גדול נוטל פרס [חצי חלה] שאין זה כבודו" 14 . כהן גדול כשהוא רוצה להשתחוות בהיכל, שלושה כהנים מתלוים אליו ותומכים בו: אחד מימינו, אחד משמאלו, ואחד תופס באבני האפוד מאחוריו 15 . משסיים להשתחוות בהיכל, ממתין לו הסגן, וכששומע את הכהן הגדול יוצא מן ההיכל מגביה לו את הפרוכת ביציאתו 16 . בימי בית שני, כשהיה הכהן הגדול מסיים את עבודת יום הכיפורים ויוצא מבית קדשי הקדשים בשלום בלי פגע – היו עושים לו כבוד גדול ומלווים אותו עד ביתו 17 , ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מן הקודש.
^ 1.ויקרא כא, י.
^ 2.תוספתא סנהדרין ד, א.
^ 3.גמרא יומא יח, א; הוריות ט, א; חולין קלד, ב. בכמה מקורות נוסף גם "במראה" (תוספתא יומא א, ו; ירושלמי יומא א, ג; ספרא אמור פרשה ב, א), וכן פסק הרמב"ם כלי המקדש ה, א, וביאר המהר"י קורקוס שם ש"נוי" הוא יופי הפנים, ו"מראה" הוא "הדר הקומה וחן הצורה". בכמה מדרשים הוסיפו במקום מראה – "בשנים" (ויקרא רבה כו, ט; תנחומא פרשת אמור סימן ד).
^ 4.תוספתא שם; גמרא יומא שם; הוריות שם; חולין שם; ספרא שם.
^ 5.רמב"ם כלי המקדש שם.
^ 6.קידושין עב, א; רמב"ם מלכים א, ו.
^ 7.רמב"ם שם הלכה ב.
^ 8.בבלי יומא יח, א; ירושלמי יומא א, ג.
^ 9.תוספתא סנהדרין ד, א; רמב"ם שם ה"ג.
^ 10.רמב"ם שם ה"ז.
^ 11.גמרא סנהדרין יח, ב. וראה רש"י שם שזה דווקא בעדות לבנו של המלך. אבל הרמב"ם (כלי המקדש ה, ט) מפרש שמדובר בעדות על המלך עצמו (וכגון במלכי בית דוד שדנים אותם בבית דין – ראה גמרא סנהדרין יט, א, ורמב"ם סנהדרין ב, ה. והלכות מלכים ג, ז).
^ 12.משנה סנהדרין ב, א; רמב"ם שם הלכות ד - ו.
^ 13.משנה יומא א, ב; גמרא יומא יז, ב. תמיד לג, א. רמב"ם כלי המקדש ה, יב.
^ 14.רמב"ם תמידין ומוספין ד, יד. וראה רמב"ם שם הלכה יב, שכל משמר מקבל שלש חלות.
^ 15.האחיזה באפוד נעשתה משום כבוד אבני החושן והאורים והתומים, להרים אותן מעט מעל הרצפה. נאמרו בזה דעות שונות, האם הכהן אוחז באבני האפוד שעל הכתפים, או שמא מחזיק את ידיו מתחת לאבני החושן, הנקראים אף הן 'אבני אפוד', זאת, משום כבוד אבני החושן והאורים ותומים, שלא יהיו על הרצפה, ועתה כפות ידיו של הכהן חוצצות בינן לבין הרצפה.
^ 16.משנה תמיד ז, א; רמב"ם שם הלכה יא.
^ 17.משנה יומא ז, ד; גמרא יומא עא, ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
