ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
א. אחדות העם - הלוח העברי המבוסס על עקרונות קידוש החודש ועיבור השנה הופך את הפרטים לעם מאוחד. סביב לוח השנה המוסכם על הכל, העם חוגג את חגיו ומציין את המאורעות הן הציבוריים והן הפרטיים. כל מחלוקת בתחום זה עלולה לפלג את העם בקרע בלתי ניתן לאיחוי ח"ו. וז"ל המדרש:
"וכדי שלא יהו ישראל עושין ב' ימים טובים בשינוי זה מזה, האב היום, והבן מחר, ואחיו למחרת..."(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות י"ב ד"ה ב) החדש הזה).
פילוג מסוג זה אירע כנראה בימי ירבעם בן נבט. ירבעם שחשש מהגמוניה של יהודה בזכות העליה לרגל לבית המקדש בירושלים, נקט כנראה בשני צעדים שהיו אמורים למנוע זאת. הראשון העמדת משמרות שמנעו פיזית את העליה (גיטין פח ע"א ועוד).
השני כנראה עיבור השנה והוספת חודש ללא הסכמת בית הדין הגדול שישב בירושלים, מה שגרם לכך שחגגו את סוכות בישראל בזמן שביהודה היה כבר חודש חשוון וכולם כבר אמרו "ותן טל ומטר לברכה". הדברים מפורשים בכתוב:
"וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד: אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית יְקֹוָק בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶך יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה:... וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ... הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מלבד מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א י"ב כו-לג).
עמידה על עקרון זה באה לידי ביטוי במחלוקת, הרבה יותר מאוחרת בימי רבן גמליאל ורבי יהושע. כשמצד אחד רבן גמליאל הגיב בחומרא רבה על מחלוקתו של רבי יהושע "שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך" ומצד שני לאחר שקיבל רבי יהושע הלכה למעשה את דעתו של רבן גמליאל "עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי! רבי - בחכמה, ותלמידי - שקבלת את דברי" (ראש השנה דף כה ע"א). רק אחידות של הלוח מאפשרת אחדות.
ב. רציפות המסורת- סוד העיבור נמסר במסורת מדור לדור כמבואר במדרש "עמדו ישראל על תקנות סוד העיבור שהיו מחשבין מאדם ועד נח, ונח מסרו לשם, ושם ליעקב אבינו, ויעקב אבינו לקהת, וקהת לעמרם, ועד היום הזה הוא מסור לחכמי ישראל לקדש בו חדשים" (פסיקתא שם). המסורת היא הבסיס לאמונה כמו שמסבירים באריכות רבי יהודה הלוי ב"כוזרי" (מאמר א אות כה ועוד) והרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות וב"מורה נבוכים".
ג. תורה מן השמים- דווקא במצווה זו רומזת התורה ומדגישים חז"ל כי גם משה רבנו ללא "סייעתא דשמיא" ישירה לא היה מסוגל לבדו לרדת לעומק העניין. וז"ל הגמרא:
"תנא דבי רבי ישמעאל: שלשה דברים היו קשין לו למשה, עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, ואלו הן: מנורה, וראש חדש...יש אומרים: אף הלכות שחיטה..." (מנחות דף כט ע"א).
ד. ארץ ישראל- מרכזיותה ויחודה. קידוש החודש ועיבור השנה הן מצוות שיש לקיימן בארץ ישראל בדווקא. כל נסיון לערער את מעמדה של ארץ ישראל נתקל בהתנגדות חריפה של חכמים (עיין כדוגמא בסוגיא ברכות סג ע"א/ע"ב). לשיטת הרמב"ם רק קיומו של ישוב יהודי בארץ ישראל מבטיח את המשך קיומו של הלוח העברי ומכאן הבטחה אלקית כי לעולם, בכל זמן ובכל מצב יתקיים ישוב יהודי מינימלי בארץ ישראל (ספר המצוות עשין קנג).
ה. בין ישראל והעמים- היחס המיוחד של הקב"ה לבניו, בחיריו, בא לידי ביטוי בנושא זה. על ענייני הלוח העברי דרשו חז"ל
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר (דברים ד') "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות (מסכת שבת דף עה ע"א).
הבה נתפלל שנזכה בקרוב לחידושה של הסנהדרין היושבת בלשכת הגזית מקדשת חודשים ומעברת שנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
