ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
המקורות
הגמ' [ברכות נ"ח ע"א וסנהדרין ע"ב ע"א] אומרת: "והתורה אמרה הבא להרגך השכם להרגו". היכן אמרה תורה דבר זה? רש"י [ברכות שם] מפרש שהכוונה לדין הבא במחתרת, גנב החותר תחת יסודות הבית במטרה לגנוב ממון, אך כיון שיודע הגנב שבעל הבית ישתדל בכל כחו להציל את ממונו ויעמוד כנגדו, מוכן הגנב להרגו אם יתנגד לו, ולפיכך נחשב הגנב כבא על עסקי נפשות, דהיינו להרוג, וכאן אמרה תורה "הבא להרגך השכם להרגו". המאירי [סנהדרין שם, בשם מדרש תנחומא] מפרש שהתורה אמרה בפרשת פנחס: "צרור את המדינים והכיתם אותם כי צוררים הם לכם". כלומר, המדינים אשר מתמידים להצר לכם, הם לפי המידע האלוקי כמו "פצצה מתקתקת", כמו רוצח העומד להרוג בכל עת, וכאן אמרה תורה "הבא להרגך השכם להרגו". עוד למדנו במשנה [סנהדרין ע"ג ע"א] שהרודף אחר חברו להרגו, מצילים את הנרדף בנפשו של הרודף. מתוך המקור הזה נולד המטבע הלשוני-הלכתי "רודף", המגדיר כל מי שמאיים להרוג, לחסל חיים, בשם תואר זה.
המסר העולה מן ההוראה של "השכם להרגו"
העקרון של "הבא להרגך השכם להרגו" הוא עקרון תורתי ["והתורה אמרה"]. ונשאלת השאלה: מה צורך יש לתורה ללמדנו עקרון שכלי פשוט הנראה נכון וישר עפ"י הסברה, ובלשון הגמ' בכמה מקומות: למה לי קרא, סברא היא! התשובה לכך: עוון שפיכות דמים מטמא את הארץ וגורם לשכינה שתסתלק מישראל [שבת ל"ג ע"א], ומשום חומר איסור רציחה ותוקף השפעתו השלילית על ארצנו ועמנו, היה מקום לחשוב שמא לא הותר להרוג את הרודף עד אשר יתחיל במעשה הרציחה ממש. לכן באה התורה והזהירה אותנו: "הבא להרגך השכם להרגו", קדושת החיים וערכם העליון מחייב את ההגנה עליהם, ואדרבה, המאיים במעשה על חיי זולתו, איבד בכך את זכותו לחייו הוא, ומצוה להרגו על מנת להציל נפש הנרדף. אמור מעתה אין כאן הוראה שמשמעותה "קלות בלחיצה על ההדק", אלא יש כאן הקפדה על מצות הצלת נפשות ושמירה של החיים [ראה רמב"ם הל' רוצח פ"א הל' ו'-ט'] .
קיומו של הישוב היהודי בארץ ישראל, קרי מדינת ישראל, לצערנו, תלוי כל הזמן, מאז מלחמת השחרור ועד היום, בקיום הצו המוסרי של "הבא להרגך השכם להרגו". מלחמת ששת הימים, היא דוגמה קלסית של מימוש העקרון של "השכם להרגו". אירופה הנעדרת כל חוש מוסרי ואשר אדמתה רוויה דם יהודי מדורות - זעמה על כי ראשונים היינו להכות באויבינו. נשיא צרפת שארל דה-גול קרא לנו "עם חוצפן ושתלטן". וזכור לטוב אפרים קישון ז"ל במאמרו הנפלא במעריב "סליחה שנצחנו", שהזכיר לכולנו שבדברים של פיקוח נפש של האומה, אין לשמוע לעצת גוים ואין להתחשב בדעת העמים, כי בנפשנו הוא. הנסיון המר של מלחמת יום הכיפורים מלמדנו על חשיבות הכלל המוסרי של "השכם להרגו". אם נאמנים היינו לכלל הזה, כמה נפשות מקדושי וטהורי ישראל היו חיים עמנו היום. ההגנה על החיים כאן בארץ ישראל, מורכבת היא מיסוד האמונה בעקרון קדושת החיים, ויסוד האמונה בזכותנו לחיות בארץ ישראל. החולק על כך, הרי הוא מזלזל ומקל בשתים אלו.
העקרון של "השכם להרגו", כמו כל עקרון מוסרי אחר, יישומו בעולם המעשה חייב להיות בצמוד להוראתו המקורית. לא כל הערבים הגרים ביהודה ובשומרון הם בבחינת "רודפים" עלינו לכלותנו. שריפת הבית בדומא, היתה ענן שחור שהעיב על שמיה הטהורים של ארצנו הקדושה. המשתתפים במעשה נפשע זה, הם בבחינת "רודפים" המסכנים את הישוב היהודי בארצנו, ואינם גואלי ארץ כי אם יורדי דומה. וכל אלו השמחים עמהם, שותפים גם הם במחשבה ובדיבור לתיעוב זה.
לסיום
הבה נחזק איש את רעהו ונתחזק יחדיו באמונה העמוקה כי החיים קודש הם, וזכותנו לחיות בארצנו קודש היא, ובהגנה על זכות זו, כנגד כל המתקוממים נגדנו, אנו מקיימים את מצות השעה הזאת ומצות הדור הזה, וכל הבא להרגנו נשכים להרגו, כי כך צוותה תורתנו הקדושה וכך גם מחייב השכל הישר אשר לא נתבלבל מחמת המצוקה והלחץ. אם חלילה לא נעמוד על נפשנו כנגד הקמים עלינו, או אז יסור ממנו צלם אנוש, כי בזנו לחיים, ואף נאבד את עצמנו לגמרי, ביאוש שלא מדעת. הציווי העליון של "וחי בהם" [ויקרא י"ח, ד'] ולא שימות בהם [יומא פ"ה ע"ב ורמב"ם שבת פ"ב ה"ג] מלמדנו את הערך העליון של החיים והחובה להשתדל ולהתאמץ, להגן, לקיים ולשמור עליהם בכל עוז ותוקף.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
