ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
פעם אחת, כשנפגשו השניים, אמר רבי אלימלך לאחיו- 'אחי, אימה תוקפת אותי לעיתים, שמא הרגשתי את קדושת השבת אינה הרגשה אמיתית אלא היא דבר שבדמיון, ואם כן גם עבודתי את ה' איננה עבודה אמיתית'.
הסכים איתו אחיו רבי זושא, והציע שעל מנת לבדוק את הנושא לעומקו, יערוך כל אחד ביום חול סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ויאמר בה לפני תלמידיו דברי תורה. והיה – אם במהלך הסעודה ירגיש את קדושת השבת, סימן שכל הרגשותיו הם דמיונות, אך אם לא ירגיש כלום – הרי זו ההוכחה שהרגשת השבת שלו היא הרגשה אמיתית.
ביצעו שני האחים את החלטתם. באחד מימות החול, לבשו את בגדי השבת, ערכו סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ואמרו דברי תורה בפני תלמידיהם. והנה, מיד כשלבשו בגדי שבת, בא לליבם רגש קדושת השבת כמו בימי השבת.
כשנפגשו שוב, שאל רבי אלימלך – 'אם כך הדבר, מה נעשה'?
הלכו השניים לרבם המגיד ממעזריטש זיע"א לספר לו את אשר בלבבם. אמר להם הרב המגיד – 'אם לבשתם מלבושי שבת, בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן יש בכוחם של מלבושי השבת להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת. לפיכך, אינם צריכים לחשוש כלל'.
בשבוע הבא, כא' אדר, יחול יום ההילולא של הרבי רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א. הסיפור בו פתחנו צופן בחובו מסר עמוק, המחובר למצוות השבת המופיעה בפרשתנו. תורת החסידות מדברת על שלושה מימדים הקיימים בעולם – עולם (מימד המקום), שנה (מימד הזמן), נפש (מימד האנשים), ראשי תיבות – עש"ן.
בשלושת המימדים הללו מצויות מדרגות של רוחניות וקדושה: בעולם – ארץ ישראל והמקדש, בשנה – השבת והמועדים, ובנפש – ישראל והכהונה. מימד הזמן הוא הרוחני ביותר משלושת המימדים, שהרי אין לו גוף חומרי שאפשר לראותו או למששו כמו המקומות והאנשים.
האחים הקדושים מנסים לתהות על שורשו של רגש קדושת השבת. זהו ניסיון לתהות על השורש של שיא הרוחניות. רגש הוא דבר רוחני, הזמן הוא המימד הכי רוחני, והשבת, כאמור, היא מוקד הרוחניות שבתוך מימד הזמן. (השבת רוחנית ושמימית אף יותר מהמועדים, שהרי 'שבת קביעא וקיימא'. השבת היא מעשה ה', בשונה מהמועדים שקדושתם נובעת מקדושת ישראל).
בחלק הראשון של הסיפור, ברור לאחים הקדושים, שרגש קדושת השבת הוא רגש אמיתי, רק אם הוא רגש שבא מלמעלה – ממעשה ה'. כדי לבדוק את העניין, הם מחליטים ליצור 'שבת אנושית', ולבחון האם הרגשות בשבת האנושית ישוו לרגשות של השבת האלוקית. כשהם מרגישים את אותם הרגשות, נשמטת הקרקע מתחת רגליהם, והם הולכים לבקש תשובה מרבם.
כאן מחדש הרב המגיד חידוש עצום – הרגש מגיע מבגדי השבת. מבחינה מסוימת, הבגד הוא שיא החומריות – מעשה ידי האדם. בגד – לשון בגידה. הבריאה האלוקית לא הייתה זקוקה לבגדים, אך בעקבות חטא אדם הראשון זקוקה היא לבגדים שיסתירוה. האדם לובש בגדים, שבהם הוא 'מייחצן' את עצמו בדרך שבה הוא מעוניין שיפגשוהו, דרך שמחפה לעיתים על מהותו האמיתית.
יש כאן מפגש מדהים בין מעשה האדם למעשה ה'. ה' מצווה אותנו לקדש את השבת גם בעניינים חומריים כבגדי שבת ואוכל טעים. לבגדים מצד עצמם אין כוח להמשיך את קדושת השבת, ואכן - בגדים יפים כמו בגדי השבת לא ימשיכו את קדושת השבת. אולם, בגדי השבת, ממשיכים את קדושת השבת, מכוח העובדה שלבשו אותם בשבת. כלומר, כשהאדם מבטל את מעשיו וחומריותו למעשה ה', הרי הקדושה והרוחניות שורים ונדבקים ממש במעשיו ובחומר שלו.
ובימינו, רבים הם מחפשי הרוחניות השואפים לעשות זאת בדרך ייחודית משלהם. חשוב שנזכור, שלרוחניות זו נזכה רק אם נדע לקשר את מעשינו שלנו לצו האלוקי, שניתן לנו על ידי הבורא בתורתו הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
