ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד" (סנהדרין פרק א משנה ה)
מביאה הגמרא:
"מנהני מילי? – אמר רבי אבהו: דאמר קרא (במדבר כ"ז כא "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ד' על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה") ולפני אלעזר הכהן יעמד, הוא – זה מלך, וכל בני ישראל אתו – זה משוח מלחמה, וכל העדה – זה סנהדרי. (שואלת הגמרא) ודילמא לסנהדרי הוא דקאמר להו רחמנא דלישיילו באורים ותומים (והכוונה שסנהדרין רשאית להשתמש באורים ותומים לצורך עבודתה הציבורית ומניין שהמלך צריך להתייעץ עם הסנהדרין לפני היציאה למלחמת רשות)"? (סנהדרין דף טז ע"א).
הראיה שמנסה להביא רבי אבהו לכאורה תמוהה ואכן רבנו יונה בחידושיו מקשה עליו. הרי מלחמת יהושע לכיבוש הארץ היא מלחמת מצווה ופסוק זה עוסק במינויו של יהושע לתפקיד זה, וכיצד מנסה להוכיח מכאן רבי אבהו שבמלחמת רשות יש צורך בהסכמת הסנהדרין? (עיין עמוד הימיני סימן יד סע' ח).
טוען מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי מכאן מוכח שיש מלחמה שהמשנה קוראת לה מלחמת רשות אבל גם היא תוגדר הלכתית כמלחמת מצווה ויש שני סוגים של מלחמות מצווה.
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
8 - שיטת רש"י בגדרי מלחמת רשות (חלק ח')
9 - מלחמת רשות שהיא מלחמת מצוה (חלק ט')
10 - יש מלחמת מצוה המכונה מלחמת רשות (חלק י')
טען עוד
כדי להבין את העניין נעיין בסוגיה במסכת סוטה. בסוף המשנה האחרונה של פרק שמיני העוסקת ב"חוזרי המלחמה" נאמר:
"אבל במלחמות מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה; אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים – במלחמות מצווה, אבל במלחמות חובה הכל יוצאין, אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה".
ובגמרא שם מצינו:
"א"ר יוחנן: רשות דרבנן זו היא מצווה דרבי יהודה, מצווה דרבנן זו היא חובה דרבי יהודה. אמר רבא: מלחמות יהושע לכבש – דברי הכל חובה, מלחמות בית דוד לרווחה – דברי הכל רשות, כי פליגי (במה מחלוקתם) – למעוטי עובדי כוכבים דלא ליתי עלייהו (למנוע התקפה של אויבים), מר קרי לה מצווה, ומר קרי לה רשות; נפקא מינה? לעוסק במצווה שפטור מן המצווה" (סוטה דף מד עמוד ב).
בשבוע הבא נבאר את הדברים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
