ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
יהודה גם הוא משלם מחיר יקר על המכירה, הוא מורד מגדולתו כמו שנאמר "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו" (בראשית ל"ח א) וברש"י "ויהי בעת ההוא - למה נסמכה פרשה זו לכאן, והפסיק בפרשתו של יוסף, ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם, אמרו אתה אמרת למכרו, אלו אמרת להשיבו היינו שומעים לך". ובמדרש הוסיפו "ועמדו ונדוהו" (שמות רבה פרשה מב ד"ה ג ד"א לך, ועיין עוד סוטה יג ע"ב ובאבן עזרא על אתר). ובנוסף לכך תמר כלתו מעמידה אותו במצב קשה מאוד כשהיא מציבה בפניו את האתגר של "הכר נא", ביטוי שהוא השתמש בו בעצמו כדי לחפות על מכירת יוסף.
לעומת זה בפרשתנו יוסף מוצא עצמו מושל בכיפה. אומנם עדיין מנותק ממשפחתו ומבית אביו, אבל הוא רואה כיצד הקב"ה מאפשר לחלומותיו- נבואותיו להתחיל להתקיים, לא רק מבחינת מעמדו אלא גם מבחינת האחים שנאלצים שוב ושוב להשתחוות לו ולהכנע לכל רצונותיו. פרעה לא רק מושיב אותו על כס המשנה למלך אלא גם מגיע למסקנה מאוד מחייבת. וז"ל הכתוב "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹך"ָ (בראשית מ"א לט).
בסוף ספר בראשית, בפרשת ויחי, יעקב מחזיר את יהודה למעמד המנהיג לדורות בלי לפגע במעמדו המיוחד של יוסף. ההיסטוריה של עם ישראל הוכיחה ששיתוף פעולה בין מנהיגים מבניה של לאה ומבניה של רחל יכול להניב אחדות ששני הצדדים מרויחים ממנה.
הבנה מסוג כזה אנו מוצאים דווקא אצל צאצאיו של יהודה, אנשי בית לחם המברכים על השידוך בין בועז ורות בלשון זו "וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם" (רות ד' יא).
לצערנו לא תמיד שררה הבנה מסוג כזה. דווקא בימי שלמה, כשההנהגה של צאצאי יהודה הגיעה לאחד משיאיה, נוצר משבר חמור בתחום חשוב זה. באותו הדור היה לבני יוסף מנהיג שהיה בעל פוטנציאל אדיר, ירבעם בן נבט. הכתוב מספר בשבחו ומדגיש שבשלב ראשון גם שלמה המלך הכיר בכשרונותיו "וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (מלכים א י"א כח). בסופו של דבר ירבעם מרד ו"הֵרִים יָד בַּמֶּלֶך"ְ(שם, שם כז) בעידודו או בהסכמתו של הנביא (עיין שם, שם כט-לט סדר המאורעות איננו ברור).
מה גרם למשבר זה? חז"ל מטילים את כובד האחריות על כתפיו של ירבעם שהסכים לשיתוף פעולה רק כשהוא מוביל. וז"ל הגמרא "אמר רבי אבא: אחר שתפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן, אמר לו, מי בראש: - בן ישי בראש - אי הכי לא בעינא (אם כך אינני מעוניין)" (סנהדרין קב ע"א). מאידך גיסא פשט הכתובים מטיל את האחריות על שלמה.
ננסה להציע פתרון המבוסס על הכתובים שיסביר מדוע היה שלמה מוכן לוותר על שיתוף הפעולה. בחלומו הנבואי של שלמה, עם עלייתו על כס המלכות הקב"ה משבח את שלמה על בקשתו "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ" (מלכים א ג' ט). שכרו של שלמה יבוא לידי ביטוי גם במתנה הבאה "הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹך " (שם, שם יב). הכרזה זו מפיו של "מלך עליון" מבטלת את הכרזתו של "מלך אביון" שנאמרה באותם המילים "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹך ". יתכן מאוד ששלמה פירש הבטחה אלקית זו כפטור משיתוף בניה של רחל בהנהגה (אולי ניתן להוסיף לכך את צוואתו של אביו בדבר שמעי בן גרא שהיה גם הוא "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף", שמואל ב י"ט כא). כשלון זה גרם לכך שאנו נאלצים לחכות עד שתתקיים נבואת הגאולה של יחזקאל" וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חברו חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו: וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל ל"ז טז-יז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
