ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
משה ובני ישראל – אחר שחוו את הנס הגדול של קריעת ים סוף ושל מפלתם של המצריים פותחים בשירת
1 הודייה אדירה , ופונים בקריאה המכוונת לא-ל המושיע שבשמים אותו הם מכנים בשני כינויים
וכן מתארים
שתי פעולות מעשיות הנגזרות מן היחס אליו.
2 וכך הם דבריהם :"זה אלי – ואנווהו , אלוקי אבי – וארוממנהו"
בפשטות הבנת המלים , הרי הכינוי האחד בלשון 'זה אלי' - משמעותו יחס אישי )היינו: הא-ל שלי( והשני
'אלוהי אבי' פירושו לשון של קבלתה של 'ירושה' כזו העוברת מדור לדור
3
.
4 בסידור עולת ראיה
מפרש ומרחיב מרן הרב זצ"ל את המשתמע ממבטא זה. הוא קובע כי 'המקור לאהבה
ויראה טבעית לקב"ה הוא בהיותו אבינו , הוא עשנו, וכל כוחנו נשפע כל שעה מידו הנדיבה, ובטבע – כל דבר
משתוקק אל מקורו'... ועוד הוא ממשיך : לכן היא מבוטאת )האהבה הטבעית( בשם 'אלי'- המורה על הכח ועל
5 המציאות.
אבל , כידוע המאפיין והמבדיל את האדם הוא דווקא הכח השכלי, יתרון זה - נובע מצד 'ההתבוננות בהנהגת ד'
6 במשפטיו ועלילותיו '
. ואהבה ויראה שכלית זו וודאי שהיא בדרגה עליונה וגבוהה יותר.
7 אלא - ממשיך הרב
כי 'מפני המפריעים הרבים שבעולם הזה- כמעט אי אפשר הוא לאדם שתהיה האהבה הזו
בוערת בלבבו בלי הרף במעלתה העליונה' - אך מאידך האהבה והיראה הטבעית 'ממנה אל יחסר המזג - תמיד'
וקלה היא יותר להשגה.
סיכום הדברים הוא כי רק חיבורם של שני אלו היא חובה תמידית . שהרי מחד - 'זה אלי'- והיא האמונה הבאה
מצד עצמה )באופן הטבעי( ומאידך – אמונה בחינת 'אלוקי אבי' . את שני אלו יש לחזק לטפח ולבנות )'ואנווהו –
לשון נוה, בית ! ( כדי להגיע דרכם ביתר שאת אל תחושת יראת הרוממות, שאין לה סוף. )'וארוממנהו''!(
1
לשון הרשב"ם בפירושו לפסוק ב בפרק טו 'שניהם לשון כיבוד לקב"ה'
2
ספר שמות פרק טו, ב
3
וראו בספר "אורות האמונה" בעמ' 100 )בפירוש 'אלי' – כהכרה עצמית, ואלוקי אבי – ממסורת האבות !(
4
עולת ראיה , חלק א' עמ' רלה
5
וראו שם פירוש האבן עזרא 'זה אלי- תקיפי' ורש"י בפסוק יא 'באילים-בחזקים' ושם בפירוש הספורנו ועוד
6
מרן הרב זצ"ל, שם
7
שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
