ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא (גיטין לח עמוד ב) נאמר: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתא בשבתא ואחת קבעה סעודתא בערב שבת, ושתיהן נעקרו"
רש"י (ד"ה בערב שבת) ביאר בפירושו השני שמדובר על סעודות שהיו עושים בערב שבת, ויש בכך איסור משום שיש חשש שהאדם ייכנס בלי תאווה לשבת, וכך יימנע מכבוד השבת.
רשב"א הקשה (ד"ה ואחת קבעה) שבגמרא בפסחים (צט, ב) הובאה מחלוקת האם מותר לקבוע סעודה בערב שבת, וההלכה היא כמו הדעה שמתירה לאדם לאכול סעודה ביום שישי עד הלילה?
הרשב"א תירץ שני תירוצים: א. אם זה חד פעמי אכן אין איסור, אבל באופן קבוע אסור לקבוע סעודה בערב שבת. ב. ר"ח - האיסור לקבוע סעודה ביום ששי לא נובע מהאיסור לאכול לפני שבת, אלא איסור שנועד לכך שאנשים לא יתעסקו בסעודה במקום להכין צרכי שבת (ועיין בריטב"א שם שהביא את דבריו באופן קצת שונה).
יתכן שלדעה זו שזה משום הכנת צרכי שבת, בימינו, אם אדם מזמין אוכל ואינו מכין את הסעודה, או שהכין מראש את סעודות השבת ושומר את האוכל במקרר, אין איסור לקבוע סעודה ביום ששי.
רמב"ם (שבת ל, ד) כתב שאסור לקבוע סעודה ומשתה ביום שישי, ולמרות שמותר לאכול בלי קביעות עדיף שלא ירבה בזה, כדי שיהיה לו תאווה בשבת. אך ראב"ד חלק עליו וכתב שהאיסור לקבוע סעודה ביום שישי הוא רק ממנחה, אולם בבוקר אין איסור לקבוע סעודה.
מרכבת המשנה (שם) הביא ירושלמי (כתובות א, א) שאסור לשאת אישה ביום ששי משום כבוד השבת. וביאר שהכוונה היא כדברי ר"ח, שהאיסור הוא מחמת שאדם יתעסק בצרכי שבת ולא יכין את הסעודה.
לדעת הט"ז (א) יש חילוק בין סעודה גדולה שיש בה גם שתיית יין, ובה יש חשש שאדם ישתכר ויימנע מלהכין צרכי שבת, והיא אסורה בכל מקרה, לבין סעודה שאין בה שתיית יין, והיא מותרת אמנם, אך ראוי להימנע שלא לעשותה.
השולחן ערוך (אורח חיים רמט, ב) פסק: אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול, ואפילו היא סעודת אירוסין, מפני כבוד השבת, שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול; וכל היום בכלל האיסור. והעיר עליו הרמ"א: וסעודה שזמנה ערב שבת, כגון ברית מילה או פדיון הבן, מותר, כן נראה לי וכן המנהג פשוט. אמנם של"ה (שבת נר מצוה אות ז) הביא בשם רבו שלא רצה לאכול כלל גם בסעודת ברית בערב שבת, ואמר שלדעתו מותר רק לי' אנשים לאכול.
סיכום: בגמרא מבואר שאסור לקבוע סעודה ביום שישי, ולעומת זאת בגמרא בפסחים מבואר שמותר לאכול סעודה ביום שישי. כמה הסברים יש להלכה: א. באופן קבוע אסור, וחד פעמית מותר. ב. אסור לקבוע סעודה שתגרום לבטל את האדם מלהכין צרכי שבת, ובכלל זה סעודה עם יין שלדעת הט"ז אסורה מטעם זה, ויתכן שבימינו יש להקל כיון שניתן לשמור אוכל וכן להזמין אוכל קנוי. יש דעות המתירות לעשות סעודה עד חצות, אך הם לא הובאו בשולחן ערוך וברמ"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
