ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
מעטות הן הפרשיות בתורה שנראות כמו חסרות פשר מצידן הנגלה והן עמוסות תובנות עומק מהיסודיות ביותר מצידן הנסתר. כזו היא פרשת מלכי אדום המסיימת את הפרשה הקודמת - וישלח.
על מנת להאיר אור רחב על פרשתנו הנוכחית ועל עוד פרשות רבות מאז, יש מקום להציץ מעט בארמונות אותם המלכים. על פניה, אין בה באותה פרשה יותר מאשר המשך הרשימה הארוכה, המרתיעה, של צאצאי עשו, אלופיו ומלכיו. חז"ל וגדולי הקבלה, מהזוהר הקדוש ועד הגן המופלא שבו 'עץ החיים' של רבינו האריז"ל והלאה בהמשך הדורות, הפליאו והעמיקו בהסברת שורשיותה של פרשת 'מיתת המלכים', שמלכו ומתו לפני מלוך מלך לבני ישראל.
על פי דברם הקדוש, פרשה זו מהווה את ההיסטוריה הקודמת לעולמנו והיא תיאורה של 'תקופה צפופה' בה פרצו ניצוצי אורות של תהו את המציאות - פרצו, נצצו ודעכו. אורות של דין היו, אורות 'אדומים' תולדות מלכי אדום, חסרי הלובן של בנין החסד. ומדעיכתם ועד הנה, ישראל והעולם על ידי התורה והמצווה מקימים וסומכים נופלים, מבקשים ומלקטים ניצוצות. תולדותינו כולן לוחשים בעלי הסוד, הינן הדי קולות מאותם אורות דקיקים שהתנפצו מכתרי המלכים שמלכו ומתו בלא עת - וניתנו לשוב למלוך באופן ממוזג וממותק בחסדים על ידי ישראל המתקנים את העולמות שנפלו.
כיון שכן, אנו מוצאים שוב ושוב איך חוזרת התמונה התורנית לתאר בקשת ניצוצות דוקא במקומות חשוכים.
נפילות וכשלונות, חטאים ועבירות, ירידות וגלויות, כל אלו הינם אבני דרך במעלה ההיסטוריה הבוקעת משברי השברים של האורות הנפולים המבקשים את תיקונם - מלמטה, עד יאירו נתיבות התורה את התיקון השלם.
המבט הכפול
כך מוארת פרשת ירידת בית יעקב למצרים.
במקביל לאזהרת חז"ל לאבות שלא לשנות בן בין הבנים, כיון שבעבור שינוי קל ששינה יעקב את יוסף משאר אחיו נתחייבנו לגלות למצרים - במקביל לכך ובאותה מסכת שבת קובעים חז"ל כי יעקב אבינו היה חייב להגיע למצרים - כך או אחרת: 'רָאוּי הָיָה יַעֲקב אָבִינוּ לֵירֵד לְמִצְרַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֵל'.
כל אחד משני המקורות מציב אותה תמיהה: בגלל 'שני סלעים מילת', סכום זעום של כסף מוריד הקב"ה את כל ישראל מצריימה, נשאל על המקור הראשון? וכן לגבי השני, וכי אין בחירה חופשית? מדוע אין כל דרך אחרת אלא שיגיע יעקב למצרים? וכי תאמר, מפני שכן אמר הקב"ה לאברהם, 'ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם', אם כן אדרבא! השאלה רק מתחתרת עמוק יותר - מדוע כך נגזר על זרע אברהם כולו? לארבע מאות שנה? ועוד: מכל מקומות העולם, דווקא למצרים, ערוות הארץ? וכי אין מקום 'יותר סימפטי' מבחינה רוחנית?
אין זאת כי אם מספר פנים יש לה להסברה של חז"ל, מהן מוקטנות, אחוזות בסיבתיות מוסרית כגון כתונת הפסים העודפים של יוסף, ומהן הבאות בהסברה של פנים מאירות גודל, רוחב והקף - מראשית עד אחרית.
ושני נתיבי ההסברה מאותו מעיין יונקים, ושניהם מרווים צמאים במי דעת טהורים.
קורא הדורות מראש
אותם 'דפי הקדמה' שקדמו לעולם מהוים תקציר של הכתוב כולו. המאמר הקדוש 'יהי אור' בא לאחר שכבר כתוב שהארץ 'היתה' כבר, 'היתה תהו ובהו'. והקב"ה קורא את קורות הדורות מעל גבי ספר הדורות, והדברים נקראים למעלה ונעשים למטה, ומתחתרים לאטם ליעדם הנשגב בעתידות הפלא של עם עולם. 'מעולמים רחוקים, מעולמים קיימים ומעולמות נחרבים - העבר כולו זורח עלינו, מגדל אותנו' (מרן הרב זצ"ל, סוף אורות הקודש חלק ב')
ואכן, האדם מוצא את גבהותו מתגמדת משהו עקב הדברים דלעיל, במה שנראה כהנמכת הבחירה החופשית.
אכן, תוים מלנכוליים מעין אלו בוקעים לעתים מעומק עיונם של בעלי הסוד. אמנם, המאזין המעמיק מפתח אוזן המבקשת הרמוניה כה רחבה, שגם אם צלילו שלו נבלע בין קולות מים רבים - טוב לו על כי מקולות אלו עולה ניגון ערב: 'אדיר במרום א-דני'. ואילו צלילו של היחיד לבדו לו ישמע במנותק מכל צלילי ההוויה יצרום את אזנו ואת לבו. האדם הפרטי אכן מונמך, אך האנושות מוגבהת, האדם הכללי מתנשא להיות ממשמשי עליון, ממוציאי אל הפועל את כל עומק וכל גובה. לא עוד הוא וסד בחירתו הצר, הטובה אם רעה הוא המשחק יחיד על בימת ההיסטוריה כי אם מחשבת העליון על כל היא הדוחפת את החיים מפנימיות ההוויה להופיע את עצמם על במת החיים. וכל החיים, דוקא כולם - יודוך סלה.
לכן בין אם ממצרים גאלתנו, בין אם מפגש מכאיב בין יהודה לתמר מוליד ניצוץ משיח, ובין אם מחורבות סדום נזרע הזרע שיוציא לעתיד רחוק את נשמת דוד - 'אורות מאופל אמר ויהי'.
'לית אתר פנוי מיניה' לימדנו הזוהר הקדוש וחופש גדול מאיר על פני כל החיים, ובו ה' קורא לנו ליטול אחריות, ובתמימות חכמה, בענוה מאמינה - לפעול עם אל, גם ממעמקים, 'עד שיפוח היום ונסו הצללים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
