ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מדוע אגריפס לא היה ראוי למלכות? רש"י (ד"ה אגרופה) ביאר שאף שמבחינה פורמלית אגריפס היה ראוי למלכות משום שאמו היתה יהודיה, והוא היה נחשב ליהודי, אבל כיון שהוא בא מעבד, היה במינוי זה משום זילות למעמד המלך, לכן נענשו. תוספות (ד"ה אותו) תמה על דברי רש"י שאם הוא אכן היה ראוי למלכות, אלא שהיה זילותא ממעמדו, לא היו מתחייבים ישראל כלייה על כך. לכן הוא מבאר שבשונה ממשרה ציבורית רגילה, עם ישראל אינו רשאי להעמיד מלך ממשפחת עבדים, אף שאמו ישראלית, זאת משום שבפרשת המלך התורה חזרה מספר פעמים על הציווי 'מקרב אחיך'. למרות שבלתי ניתן היה להסיר את אגריפס מלהיות מלך, בכל זאת לא היה להם לנחם אותו ולומר לו 'אחינו אתה'.
כנסת הגדולה (חושן משפט סימן ז אות א) התקשה כיצד שמעיה ואבטליון שהיו בני גרים מונו כראש הסנהדרין וכנשיא, ואם כן חל איסור על מינוים? הוא תרץ שבמקרה שהמינוי מתקבל על ידי כל ישראל זה מועיל מדין 'קיבלו עליהו', ואכן גם אגריפס אם כל ישראל היו מקבלים בהתחלה את מלכותו, היה יכול להיות מלך כדין, אך לא היה הדבר כן.
תומים (ז, א) הקשה על דבריו שקבלת הציבור מועילה בדיני ממונות שהם בידם של הציבור, אך לא בדבר שהוא דיני נפשות, ולכן אם ראש הסנהדרין אינו יכול להתמנות מהדין לכך, איך מינו אותו על ידי קבלת הציבור? ולכן הוא מבאר שבאותו זמן שבו חיו שמעיה ואבטליון מלכו מלכים כשרים מבית חשמונאי כדין, וכיון שלמלך יש כח גם להרוג אנשים בדין המלך, יש לו גם כח למנות ראש סנהדרין ונשיא, שיהיה להם כח לכך. אמנם ברכי יוסף (ז, דין א אות ו) הביא רשב"ץ שתירץ שבמקרה שאין בישראל אנשים כאלו הראוים לכך מותר למנות גרים לתפקידים ציבוריים.
הציץ אליעזר (הלכות מדינה שער ד פרק ה) והרב ישראלי (תורה שבעל פה טז ועמוד הימיני סימן יב פרק ה) הביאו את דברי מאזנים למשפט שתירץ שאמנם לציבור יש כח כמו מלך, והוא יכול להחליט להרוג באופן חד פעמי אדם מסוים, וכמו כן לכן הוא יכול למנות אדם להיות ראש הסנהדרין, ולתת לו כח לדון דיני נפשות, אמנם כל מה שמועילה קבלת הציבור זה לעניין שררות אחרות, אבל התורה הקפידה שהמלך יהיה דווקא מישראל, וחזרה על כך פעמיים, וכוונתה לשלול אפשרות שעם ישראל יקבל על עצמו אדם שאינו ישראלי משני צדדיו. מה שלא שללה בשאר השררות על ישראל.
ציץ אליעזר (שם) מכריע למעשה כי אמנם נראה מכמה מהפוסקים שניתן למנות גם אדם שאינו יהודי לשררה, על ידי קבלת הציבור מכל מקום נראה מהתומים ועוד שלא ניתן ולכן יש להסתפק בזה מאוד.
אמנם, הרב ישראלי מבחין בין תפקידים שחלה עלינו מצוה למנותם כמו מלך, או ראש הסנהדרין, ועליהם צוותה התורה שיש לבחור כאלו הראויים להם לפי ההלכה כיון שהם נחשבים לשררה, ושררה נחשבת רק כזאת שהמינוי הוא משפחתי לדורות, כלומר, שהחליטו שמשפחה זו היא ראויה, והיא נחשבת יותר לעניין זה. לעומתם ישנם תפקידים כאלו שנחשבים לשליחות הציבור, כלומר, שהציבור החליט שצריך שמישהו יעבוד עבורם בעניין מסוים, והוא אכן עושה זאת, הם יכולים לסלקו בכל זמן בתנאים מסוימים, ומראש הוא נבחר לזמן קצוב, ובלי אפשרות כמובן להעביר את המשרה לזרעו, זה לא נחשב שררה, וממילא לא חלים על משרה זו דיני ואיסורי התורה שחלים על שררה. (ולגבי נושא זה ודברי הרב ישראלי עיינו עוד במאמרו של הרב יהודה זולדן בתחומין כג עמודים 348 - 357)
כעין ראיה ניתן להביא לדבריו מדברי נודע ביהודה (קמא חושן משפט א) שכתב שגם אם רחבעם הוא בן של גיורת, הרי שכיון שהוא לא מתמנה כמלך, אלא ממשיך שושלת של מלוכה שכבר התמנתה, ממילא אין איסור למנות גם אדם שהוא בן גרים, כי האיסור הוא על מינוי השררה בלבד.
לסיום נציין את דברי הרב בנדיקט (תורה שבעל פה יז) שכתב שהסיבה שנתחייבו כלייה על עבירה שנראית בעיננו קלה, היא משום שהבעייה המוצגת כאן היא חלק מבעייה כוללת שבה ההלכה כופפת את ראשה בפני הנהגת מדינה שאינה ראויה, כלומר, בזמן אגריפס חכמי ישראל, ועם ישראל לא רק שלא התנגדו למלכותו שלא הייתה על פי ההלכה, אלא קיבלו אותה כמובנת מאליה (וכפי שכתבו בתוספות) וזהו הדבר שגרם לעונש חמור כל כך לעם ישראל.
סיכום: בעניין אגריפס נחלקו הדעות האם מינויו היה מינוי שאינו ראוי, או מינוי שאינו תקף כלל על פי ההלכה, ומכל מקום באחרונים ביארו שבמקרים מסוימים, ניתן לקבל גם בן גרים לשררה על הציבור, אך נראה מכולם שלמלך לא ניתן לקבל גם בן גרים , אם כי לדעת הנודע ביהודה, גם למלכות ניתן לקבל בן גרים, וזאת בתנאי שהוא אינו הדור הראשון למלכות.
לעניין מינוי לתפקיד ציבורי מי שאינו יהודי הציץ אליעזר הסתפק בכך, אך הרב ישראלי צידד להתיר וזאת משום שהתפקידים הציבוריים בימינו אינם תחת ההגדרה של' שררה', ולכן האיסור למנות להם איש נוכרי לא חל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
