ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
"חנוכה ופורים אלין אינון תרי שוקין דמלכא דעלייהו שריא נס". כך נכתב בספר תיקוני זהר חדש (כמה שורות לפני "ספרא תנינא", [במהד' עם ביאור הגר"א עמ' 1] [במהד' מוסד הרב קוק, בעמ' הנדפס ללא מספר, והוא מול עמ' צד, ליד הערה י"ח]:
נרצה לברר היכן היא חנוכה, נצח או הוד? האריז"ל ב"שער הכונות" (דרוש חנוכה, עמ' שכו) החליט שהתיקון הוא בהוד. אבל בספר "פרי עץ חיים" (עמ' תסד, חנוכה פרק ד) אחרי שהביא "סוד שמונת ימי חנוכה איהי מקַבֶּלֶת אור ההוד בעצמו שלא ע"י ז"א" הוסיף פסקא: "מהחברים: היא נצח שהוא ענף החכמה, סוד שמן משחת קודש, ולכן היה הנס בשמן וע"י כהן" עכ"ל.
מי הם ה"חברים"?
ה' האיר את עיני ומצאתי ברמ"ק (ר' משה קורדוברו) על תיקוני זהר חדש, כאשר מבאר פסקא זו (סוף עמ' יב) כותב: "נוכל לומר שחנוכה הוא בנצח ומפני היותו מצד ימין נעשה הנס בכהנים ובשמן, כי השמן מצד ימין ומכמה נמשך עד למטה". הרי אפשר שאליו כיון "פרי עץ חיים". אמנם בסוף דבריו מעיר בקצרה שאפשר להסביר חנוכה גם בהוד "ונמשך עד נצח והוד".
ונ"ל דתרוייהו איתנהו. נס השמן היה בנצח (הנמשך מחכמה). ונס המלחמה בהוד. (הרי "פרי חדש" על או"ח תרע"א סבור שבהדלקת נר ראשון נצחון במלחמה הוא עיקר הנס. וכן סבור מהר"ל על אמירת הלל בכל שמונה ימים של חנוכה. ב"חידושי אגדות" (על מסכת שבת כא ע"ב, בנדפס דף ד ד"ה כנשנכנסו יוָנים להיכל). זו לשונו:
"ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה ולא היה זה רק לעשות מצות הדלקה, היו קובעין חנוכה? וכל נס שחייב להודות ולהלל הוא בשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה, [וראיה כי ב'על הנסים' לא הזכירו הנס של הנרות כלל – (כך הגירסא שכתב מהר"ל, במהדורת פירושי מהר"ל מפראג, שהו"ל הרב משה שלמה כשר, ח"א עמ' ז]. וי"ל שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל מה שנצחו את היוָנים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון ע"י נס הש"י שעשה זה ולא מכוחם וגבורתם, ולפיכך נעשה הנס ע"י נרות המנורה [כדי] שיֵדעו שהכל היה בנס, המלחמה גם כן" [עכ"ל לעניננו].
וכן משמע מהנוסח ב"על הנסים" שלא הזכירו שם נס המנורה. ובמיוחד נוסח רמב"ם לפיוט זה (בסוף "ספר אהבה", מהד' הגר"י קאפח, עמ' תשי"ט) "על הנסים ועל הגבורות ועל המלחמות ועל התשועות ועל הפדות ועל הפורקן שעשית עמנו ועם אבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מתתיהו וכו'. ולפי זה בשבח זה לא מוזכר נס המנורה כלל [רק אחרים הוסיפו "והדליקו נרות בחצרות קדשך" ואינו כן בנוסחאות העתיקות. וגם הדלקת המנורה לא היתה בחצר כי אם בהיכל!].
ובכן על נס נצחון המלחמה שעליו אנו אומרים ההלל, הוא ב"הוד" לשון הודאה כמו שאמרו חז"ל במסכת שבת כד ע"א "אמר רב ששת כתפילה [שמונה עשרה] מה תפילה בהודה [="מודים"] אף בברכת המזון בהודאה ["נודה לך"]. הרי כאן רמז לספירת "הוד".
ומדוע נאמר על נס המנורה הוא בנצח? כי אמרו חז"ל (שבת כב, ב) על המנורה שבמקדש:
"עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב, זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים" [עיין שם רש"י]. ובימי שמעון הצדיק, נר מערבי לא כבה לעולם (יומא לט, א).
כיצד יש לנו בזה נצח? על זה כתב רמב"ן (על במדבר, תחילת פרק ח):
"וראיתי עוד ב[מדרש] ילמדנו (תנחומא ישן, בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו, ה): 'אמר לו הקב"ה למשה, לֵךְ אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן. הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם, 'אל מול פני המנורה יאירו', וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם' [עד כאן המדרש]. והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות! אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו, וכן ברכת כהנים". [עכ"ל רמב"ן]. הרי יש בזה "נצח" מבחינת נצחיות.
ולכן "תקוני זהר חדש" סָתַם דבריו שחנוכה גם בנצח וגם בהוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
