ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נעה בת בתאל מזל
והנה, יום אחד, לפני שיעורו הקבוע, נרדם אותו הרב. בחלומו, בא אליו ה'שאגת אריה' ובקשה מוזרה בפיו – 'היום אני עסוק, אל תטריד אותי'. התעורר הרב מהחלום המיוחד, וניסה להבין את פשר החלום.
באותם ימים חי עדיין בנו של ה'שאגת אריה', ואף שימש ברבנות בעיר אחת. החליט הרב לשגר מברק בהול לעיר בה שימש ברבנות בנו של ה'שאגת אריה', ובמברק שאלה קצרה – מה שלום הרב שלכם? והנה, התקבל מברק תשובה – היום, הרב שלנו נפטר!
הבין הרב, שבעל ה'שאגת אריה' יצא לקבל בשמיים את פני בנו (כפי שמבואר בספרים הקדושים, שקרוביו של הנפטר יוצאים לקבל את פניו), ולכן ביקש מהרב שלא יצטט מספריו ולא יטריד אותו.
הסביר מרן הגר"א שפירא את עומקו של הסיפור – הרי יש לתמוה, וכי בכך שמצטטים את ה'שאגת אריה' מונעים ממנו לצאת לקראת בנו? והתשובה נעוצה בדברי הירושלמי (קידושין פ"א הלכה ז) – 'גידול אמר: כל האומר שמועה בשם אומרה, יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד לפניו". כאשר אנו מצטטים דברי תורה בשמו של גדול מישראל, הרי שאותו גדול נמצא עימנו ממש, ולכן השאגת אריה ביקש שלא יצטטוהו, כי היה עסוק במקום אחר. (בעל השמועה נמצא כאן 'ממש' ולא רק 'כאילו', וכך משמע מהפסוק שהירושלמי מביא שם כראיה – "אך בצלם יתהלך איש", שצלמו של האדם ממשיך להתהלך בעולמינו גם לאחר פטירתו).
יש מגדולי ישראל ש'זכו', ו'נבואתם נצרכה לדורות' וכך דמותם ממשיכה להלך בעולמינו דרך דבריהם. וכשם שהדברים נכונים בגדולי ישראל, כך הם נכונים בדורות מסוימים של עם ישראל. לכל דור בעם ישראל יש תפקיד רוחני מיוחד, וצירוף של כל הדורות ביחד מגלה את מהותו של עם ישראל (עניין זה מופיע במספר מקורות, למשל – תניא, אגרת הקודש ט – שסובר שבדורות התנאים והאמוראים עיקר העבודה היה תלמוד תורה, אך בדור 'עקבתא דמשיחא' עיקר העבודה נפלה לבחינת עקביים, לעולם העשייה – מעשה הצדקה. וכן – אגרות הראי"ה תט).
והנה, יש דורות בעם ישראל שזכו למה שלא זכו דורות אחרים, ובכל הדורות אנו שבים ומציינים את אשר קרה באותם דורות. אחד המרכזיים בין הדורות הנזכרים הוא – דור החשמונאים. בכל שנה, בזכות חג החנוכה, אנו שבים וחיים את מאורעות אותו דור. וכאן המקום לשאול – במה זכה אותו דור, שמאורעותיו התקבעו לנצח בלוח השנה היהודי? בדורות רבים אירעו ניסים לישראל, ובמה התייחד נס פך השמן שהתייחד לו חג בלוח השנה היהודי?
דומה, שנס פך השמן הוא צוהר קטן לדור משמעותי ומרכזי בתולדות ישראל, דור שהדי מאורעותיו מהדהדים בכל תולדות ישראל עד ימינו אלה. נס פך השמן, מבטא את הסייעתא דשמיא המיוחדת שליוותה את לוחמי בית חשמונאי, במאבקם המופלא מול המעצמה היוונית האדירה. בחנוכה אנו חוגגים סייעתא דשמיא זו בהדלקת הנרות, ומציינים את התשועה במלחמות באמירת 'על הניסים'.
ואכן, מבחינה היסטורית מאבקי אותו דור מלווים אותנו עד ימינו אלה (לא רק ב'דרשנות' בעלמא, כי אם כפשוטו ממש). באותם ימים, כובשת יוון את כל העולם התרבותי עד הודו הרחוקה. כיבוש זה מביא בכנפיו גם מהפך תרבותי. העולם האלילי הקדמון והפראי, מפנה את מקומו לתרבות היוונית - הלניסטית המעודנת יותר. אמנם, גם היוונים הם עובדי אלילים, אך תרבותם מעודנת יותר. לדוגמא – בעולם האלילי, אירועי התרבות היחידים היו טקסים אליליים מיסטיים, ואילו אצל היוונים יש גם תרבות נוספת של ספורט, תיאטרון ועוד, וכן – עולם פילוסופי מפותח. העולם כולו מקבל את התרבות היוונית, לא רק בגלל הכיבוש הפיזי, כי אם גם בגלל שהוא מרגיש בתוכו את העליונות התרבותית של היוונים.
באותם ימים, ניצבת היהדות בפני שני אתגרים גדולים וחדשים. ראשית – ההתמודדות התרבותית עולה דרגה, כי היריב כבר אינו עולם אלילי נבער מדעת, אלא תרבות מפותחת יותר. שנית – המרחב העולמי כולו מתאחד מסביב לתרבות אחת, וכך נותרת יהודה הקטנה כאי בודד השונה מכולם. טבעו של האדם, שהוא מתאווה להידמות לסביבתו, וכאשר כל העולם חושב בכיוון מסוים, סביר שגם יהודה הקטנה תישאב להלך מחשבה זה. ואכן, ההתייוונות מתפשטת ביהודה במהירות, ובדרך הטבע העם היהודי עומד להיעלם תרבותית.
מרד החשמונאים קוטע את תהליך ההתייוונות, ומחייה מחדש את העם היהודי. הניצחון הפיזי כנגד כל הסיכויים, מבשר בכנפיו גם ניצחון רוחני כנגד כל הסיכויים. ובעומק – עם ישראל מצליח לנצח את היוונים, כי הוא נושא בכנפיו בשורה רוחנית עמוקה ונצחית. תורת ישראל – תורת ה' תישאר לעד רוחנית ונצחית יותר מכל התרבויות (להבדיל).
מבחינה היסטורית, היוונים פינו את מקומם הפיזי לרומאים, שהמשיכו מבחינה תרבותית את מורשת המנוצחים. התרבות העולמית הבאה הייתה הנצרות. הנצרות היא למעשה מזיגה של רעיונות יהודיים עם רעיונות מהתרבות היוונית – רומית, ערבוב של עבודת אלילים ואמונה בא-ל אחד. התרבות המובילה בימינו היא התרבות המערבית, הבנויה על אדני התרבות הנוצרית. וכך נקודות ההבדל שיש כיום בין היהדות ותרבות המערב מושתתות על נקודות המאבק בין הפילוסופיה היוונית והיהודית.
וכך מאבק האיתנים של אותה תקופה נמשך והולך עד ימינו אלה. ובעת שנאיר את אור החנוכה, נימלא אמונה ותקווה, שעוד בזמן הזה, התרבות האלילית השקרית תפנה את מקומה לדבר ה' הנצחי לעד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
