ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
אליעזר עבד אברהם נשלח עם רכוש רב והגיע לחרן בתוך יום אחד בקפיצת הדרך; הוא התקבל בכבוד אצל משפחת רבקה, ונענה מיד לתפילתו על הנערה שהוא מחפש עבור יצחק. בתואל, שרצה לעכב את השידוך, נהרג בידי מלאך, ורבקה לא נענתה לרמזי הסירוב של אמה ושל אחיה שלא ללכת עם "האיש הזה"; ובסופו של דבר יצחק בסך הכול יצא לשוח בשדה (להתפלל מנחה), וכבר אשתו נמצאה לידו.
לעומתו יעקב קיבל רכוש מאביו אך נבזז בידי אליפז; הגיע לחרן בחוסר כול; היה עליו לגלול אבן גדולה מעל הבאר; הוא נאלץ לעבוד שבע שנים; הכלה הוחלפה בליל הכלולות; הוא חשב בעצם לשאת אישה אחת ומצא עצמו עם ארבע נשים.
כל כך למה?
אמר אחד מהדרשנים בחריפות: כאן זה עם שדכן (אליעזר עבד אברהם), וכאן בלי שדכן.
בדורות האחרונים חלו שינויים ניכרים במעורבות ההורים בחיי ילדיהם, ואחד מהם הוא רמת המעורבות במאמץ לחתונתם. שינוי זה מתחולל בעולם המערבי, ואנו קשורים אליו ומושפעים ממנו. אנשים רבים בעולם רואים נישואין כאפשרות אחת בלבד מתוך אחרות. גם ריבוי הגירושין הוא גורם שלילי במוטיבציה להתחתן. תפיסת החירות והאוטונומיה של הילד והיחלשות הסמכות ההורית גורמים להתמעטות המעורבות בעניין זה.
אם נוסיף לזה את מסע הסאטירה הרחב העוסק בהתערבות יתר של הורים בחיי ילדיהם (סיפורי האמא הפולנייה או המרוקאית), עד להגחכה מוחלטת של העניין – הרי שנוצרו כמה מחסומים בפני היכולת – ואף הרצון – של הורים לפעול בתחום. במחוזות מסוימים הוא הפך להיות כמו מזג האוויר – אפשר לדבר עליו אבל לא לשנות אותו.
התוצאות בעולם כולו – ואצלנו באיחור אופנתי – רווקות מאוחרת ולעתים קבועה. חלקה מחמת 'פספוס הרכבת' של הגיל המתאים לחתונה, וחלקה מתוך הרגל ואף אידיאליזציה של מצב ה'סינגל'.
אלא שכאברהם העברי בשעתו – שכל העולם מעבר אחד והוא מן העבר האחר – אין זה טבענו המקורי להיסחף בזרם הכללי. על אחת כמה וכמה כשעוד ועוד אנשים בעולם מתפכחים מהאווירה הקיימת בראותם את שלל הבעיות הניצבות כעת לפתחן של מדינות רבות בעקבות היחלשות מוסד הנישואין וערכיו.
בעיה דמוגרפית: מאזן דמוגרפי שלילי באירופה, המוביל להשתלטות האסלאם.
שחיתות מוסרית: קשרי איש-אישה הפכו פעמים רבות את סיפוק היצרים לעיקר, על כל התופעות האלימות הנלוות לזה.
הידרדרות ערכית: בעקבות טיפוח מוקצן של טובת הפרט על חשבון החברה והכלל, פוחתת מידת האכפתיות של האזרח בנעשה במדינתו ובחברה שסביבו, ואדם לאדם זאב.
צונאמי כלכלי: התרחבות האוכלוסייה המבוגרת גורמת לעול הפנסיה להיות מוטל על שכבה קטנה של צעירים עובדים. יש הערכות שלפיהן לא יוכלו לעמוד במטלה זו, מה שעלול להותיר את הזקנים בלא אמצעי מחיה מינימליים.
חובת האב
עלינו לשוב אל ערכינו הניתנים לנו מסיני, שהם סוד קיומנו והבשורה שלנו לעולם כולו.
עיון במקורותינו מעלה כי החיוב ההלכתי של אב כלפי בנו כולל: למולו, לפדותו, ללמדו תורה, להשיאו אישה וללמדו אומנות, ויש אומרים אף ללמדו לשחות. ודוק, שברצף החיובים – ברית, פדיון, לימוד תורה ומקצוע מפרנס – בא החיוב להשיאו אישה! כלומר ההורים צריכים לפעול לנישואי ילדיהם (מה שלא משחרר את הילדים עצמם מלעשות זאת). יש להוסיף את חובת ההורים להקצות לבתם נדוניה מכובדת לחתונתה, וקניית בגדים ותכשיטים כדי להמריץ בחורים לשאת אותה (קידושין ל, ב), אף שחכמים שוללים חתונה שהמניע שלה הוא כסף. על ההורים מוטל גם להקצות כסף ואמצעי קיום לבנם לתחילת תקופת הנישואין (כתובות קב, ב).
כלפי הבן הטילו חכמים על ההורים תפקיד של דרבון ועידוד להתחתן (בימיהם רצו כל הבנות להינשא, ולא נזקקו לדרבון). אך גם בימי התלמוד, כשהסמכות ההורית הייתה חזקה, היה גבול ליכולת ההשפעה על הבן, ולכן אמרו (קידושין לא, א) שהזמן המתאים לעידוד ואף לתוכחה בעניין זה הוא בין גיל שש עשרה לעשרים ושתיים, ולפי שיטה אחרת בין שמונה עשרה לעשרים וארבע. בגיל מוקדם מזה הבן אינו בשל להתחתן, ולאחר המועד הקצוב – לא ישמע תוכחת אב. מובן שאין כאן שלילת האפשרות לשוחח ולשכנע, אבל לא באותה המידה הקיימת בגיל מוקדם.
תופעה מעניינת מצאנו בשתי מצוות שהאב חייב בהן: דאגה לדור הנכדים. חיוב לימוד תורה אינו רק לאב כלפי בנו אלא גם כלפי נכדו. גם מצוות פרייה ורבייה תלויה בהקמת דור הנכדים – ולא רק הילדים – מה שמעמיק ומבסס עוד יותר את חובת ההורים לפעול לנישואי ילדיהם.
באווירה הקיימת היום בציבור הישראלי – והדתי-לאומי בתוכו – לימודי מקצוע ('אומנות') נתפסים כחובה חד-משמעית המוטלת על ההורים, המשתדלים מאוד שהילד יעשה תעודת בגרות ואחר כך פסיכומטרי וכו'. פיתוח הקריירה המקצועית וטיפוח האישיות ניצבים בראש סולם העדיפויות, בעוד חתונה והקמת משפחה נדחקו מעט, והתוצאות ידועות.
עלינו לשנות את סדרי העדיפויות בתוך המשפחות, בשיח שבין הורים לילדים ובתפיסה החינוכית. קיום העולם, ובייחוד קיומו של העם היהודי – הוא עניין ראשון במעלה שיש להדגישו במסגרת החינוך לאמונה, לדרך ארץ, לתורה ולקיום מצוותיה. פיתוח האישיות הפרטית והקריירה המקצועית יבואו מתוך ההקשר הזה ולא בנפרד, וודאי שלא על חשבון העניינים הללו.
גם מערכת החינוך צריכה להירתם לאתגר החשוב הזה, ולכלול בנושאי הלימוד והחינוך את הערך המשפחתי על שלל חלקיו ואת הדאגה לדור הבא. במאמץ משותף של כל הגורמים אפשר בעז"ה להתקדם ולהצליח, לטובת עתיד כולנו.
לסיום, שתי הבהרות חשובות: האחת, בדברים שלעיל אין בכוונתי להפנות אצבע מאשימה כלפי מישהו אלא לציין תופעה, ולכן לשון המאמר היא בהתאם. השנייה, ברי לי שיש קבוצת רווקים ורווקות המעוניינים להתחתן אך מכל מיני סיבות טרם הצליחו. תפילותינו מעומק הלב לזיווג הגון במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
