ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְקֹוָק אֵל עוֹלָם" (בראשית כ"א לג).
מאחורי הקלעים של פסוק זה, מסתתרת דרך בלתי צפויה בעבודת ד'. בעזרת הבנת פסוק זה, נשתדל גם להסביר פסוק קשה מספר ישעיהו.
בפרשה הקודמת קראנו פסוקים דומים:
"וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי: אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יְקֹוָק" (בראשית י"ג ג- ד).
הקמת מזבחות ואפילו מצבות, כבסיס למרכז רוחני בתקופת האבות, נראית לנו טבעית ורגילה. שהרי גם יצחק אבינו בנה מזבח, כמפורש בפרשת תולדות:
"וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק" (בראשית כ"ו כה).
גם יעקב אבינו נהג כך. כמו שמפורש בכתוב:
"וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ" (בראשית כ"ח יח).
"וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ: וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל" (בראשית ל"ה ו).
מעשהו של אברהם בפרשתנו, הוא שנראה במבט ראשון תמוה! נטיעת עץ? אשרה ח"ו!? והרי נצטוינו: "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ".
התמיהה לכאורה, הולכת ומתחזקת כשאנו מגלים עד כמה המרכז שבנה אברהם בבאר שבע, סביב ומתחת האשל, תפס מקום מרכזי בעבודת ד' שלו. שהרי מיד אחרי העקידה, האירוע המכונן שהתרחש בהר המוריה הוא הר הבית בירושלים, אברהם הלך דווקא לבאר שבע. כך מבואר בכתוב:
"וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע" (בראשית כ"ב יט).
הרמב"ן, שהתקשה בכך, תירץ את התמיהה בדרך מאוד מעניינת וקשר אותה לעבודת ד' באזור האשל: "והנראה בעקידה שהיתה הצואה בה בבאר שבע, כי שם היה דר ושם חזר, כי כן כתוב בתחילה (לעיל כא לג) ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם, ..., והוא גרותו בבאר שבע ..., ושם נצטווה בעקידה" (בראשית פרק כ"ג ב).
פרשת העקידה תחילתה ב"אשל" וסופה ב"אשל". שם בחר אברהם להודות להקב"ה על הסוף הטוב של הציווי על העקידה.
המסקנה היא, שאכן, האבות עבדו את הקב"ה באמצעות מזבחות, מצבות ועצים מקודשים.
אומנם, לאחר מתן תורה, נאסרה עבודת ד' באמצעות מצבות ועצים, כמפורש בספר דברים:
"לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ: וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (דברים ט"ז כא-כב).
בעזרת הקדמה זו, נשתדל להסביר בקיצור, את אחד הפסוקים הקשים בספר ישעיהו:
"וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ" (ישעיהו ו' יג).
במסגרת קצרה זו לא נסביר את כל הפסוק, (הקוראים מוזמנים לעיין בספרי החדש צפנת ישעיהו עמודים 52-61), נעיר רק כי בפסוק זה, מוזכרת המצבה ונזכרים העצים- האלה והאלון. המשותף לשמות העצים הללו: אשל אלה ואלון, הוא המרכיב התיאופורי א-ל, הכלול בשמם, הרומז לקדושתם. צריך להבין מה פשרם של עצים אלה ומה פשר השלכת הנזכרת בפסוק זה?
רש"י במקום מביא שלשה פירושים (המשמעות של עצם הבאת כולם הוא קושי גדול בהסבר הפסוק). נצטט את השלישי שבהם: ("ויש פותרים שער שלכת הייתה בירושלים כמו שאמר בעזרא והיו שם אלה ואלון נטועים".
לפי הסברו של רש"י, ליד שער השלכת, אחד משערי העיר, עמדו אלה ואלון ומצבה, ששימשו לעבודת ד' עוד מימי האבות. יתכן ועצים אלה היו חלק מהמרכז הרוחני שייסד בירושלים שֵם בן נח. תחת צילם של עצים אלה היה אסור, בימי ישעיהו, לעבוד את הקב"ה. קדושתם נבעה מכך שניטעו והוקדשו לעבודת הבורא, בתקופת ההיתר שלהם, תקופת האבות ולכן היה אסור לגדוע אותם.
בפסוק זה מבטיח הנביא לעם ישראל כי כשם שעצים אלה, שנטעו בקדושה, מוגנים מפני כליה והשמדה, אף על פי שהיו יהודים שנכשלו ועבדו תחתם את הקב"ה, גם לאחר מתן תורה, כך גם עם ישראל שיסודו בקדושה, אפילו אם הוא חוטא, הוא מוגן מפני כליה ומובטח לו שלא יושמד ח"ו.
הבה נתפלל כי נזכה לחסות בצל השכינה ונזכה להגנה שלימה של הקב"ה, בזכות אבות האומה ומייסדיה,
מפני כל העומדים עלינו לכלותינו. הבה נפנים מסר זה ונחפש יחד את הדרך לחיים יותר טובים, יותר נעלים ויותר צודקים
על בסיס של אמת ושלום. חיים של מתן משמעות רוחנית גם לצדדים הגשמיים של המציאות. חיים שבהם לא נחיה תחת
ממשלת הזמן אלא ניתן משמעות ונקדש את החיים והזמנים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










