ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לפני מספר שנים יהודי בשם יצחק נחום הביא לי מברק שהוא הזמין את רבין אחרי מלחמת ששת הימים שיבוא למכון הרמב"ם בתל אביב.
ואז לא היה יכול יצחק רבין להגיע למכון.
אמר לו יצחק נחום לרבין, טוב, תכתוב לי משהו על מלחמת ששת הימים, תגיד לי משהו.
אז הוא חשב שיכתוב לו "ניצחנו וכבשנו...". ושמה רבין חותם, כפי החתימה שלו "רב אלוף יצחק רבין" שהיה אז הרמטכ"ל, והוא כותב כך: " מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו" .
זה המברק שלו! רבין אומר שבמלחמת ששת הימים נצחנו בזכות הסייעתא דשמייא... נכון שאומר הרב גורן שהיה נשק, נכון שהיה נשק, אבל כמה הוא היה ביחס לגויים שהיו מסביבנו?, הרי היה הכל מוכן ואמר שהוא מתכונן לשתות קפה בתל אביב... סגרו את המצרים וגמרנו! ועם ישראל היו במצב קשה מאוד! ברוך ה' התפללו, התפללו, והתפללנו בצומות ובזעקות, וה' שמע את התפילה, מאת ה' היתה זאת - הוא אומר בעצמו - היא נפלאת בעינינו, ונכון הוא! זה מאת ה' היתה זאת וזה פלא בעינינו איך שה' עזר לנו.
ואני מזכיר עוד דבר על רבין.
הרב הראשי של חיפה היה הרב שאר ישוב הכהן שהזמין את רבין באמריקה לדינר של הישיבה, הוא הזמין אותו לפני חצי שנה שנה בתקופת הסקאדים, ונגמרו הסקאדים ועשו דינר כי צריכים כסף לישיבה וביקש מרבין לבוא, ואמר להם רבין במעמד הזה, אני רוצה להגיד לכם שמלחמת הסקאדים שהיתה נגד עם ישראל, מה שתכננו הגויים לעשות לנו זה נס מהשמים!
אז, רבותי, מותר להזכיר דברים טובים עליו, למה לא? אבל ללמוד - מאת ה' היתה זאת, ויתבוננו חסדי ה', ה' עושה עמנו חסדים, חסד ועוד חסד ועוד חסד ועוד חסד. כל רגע ורגע, כל נשימה ונשימה אנו חיים בחסד. אויבים מבפנים ואויבים מבחוץ והם לוחצים ועושים לנו צרות, וברוך ה', וברוך ה' עם ישראל חי וקיים, ברוך ה' ישיבות מתרבות, עוד לא היתה תקופה בארץ ישראל שהיה בה תורה כמו שיש בתקופה הזאת.
ברוך ה', יש בני תורה, יש ישיבות שהולכים ומתרבים, מדברים! שידברו נגד בני הישיבות, הם ידברו, "וכאשר יענו ואתו כן יפרה וכן יפרוץ, עוד ישיבה ועוד ישיבה ועוד ישיבה. להוסיף עוד ללימוד התורה.
וברוך ה' יש בעלי בתים שלומדים תורה, הכל בחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה. כמה אויבים מתכננים נגד עם ישראל ובחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה אנחנו חיים וקיימי, ויתבוננו חסדי ה', מספיק התקופה של הסקאדים, כמה שאיימו עלינו, כמה שרצו להפחיד אותנו, כמה שרקדו על הגגות לשמוח במפלה של ח"ו אויבי ישראל, וברוך ה' קלקלת את עצתם והשובת את מחשבתם, ולא עשה ידיהם תושיה וקשתותם תשברנה.
וכשאנו נמצאים בשנת היובל - לא להגיד: "כחי ועוצם ידי"! אם חס וחלילה נאמר את זה, יאמר הקב"ה אתם לא סומכים עליי, אתם לא סומכים בחסדי ה', נראה מה יהיה בכחך, נראה מה יהיה הכח שלך!
אנחנו אומרים, רבונו של עולם - חסדי ה' יתברך שמו ויתעלה, חסדי ה' כי לא תמנו! תמיד הקב"ה ירחם עלינו ויחוס עלינו והחסדים שעשה עושה ויעשה עמנו אנחנו נתבונן בהם כמה חסדים הקב"ה עושה עמנו. וכשאדם יתבונן בחסדי ה' יתברך שמו ויתעלה זה חשוב, ואדם צריך חמשים שנה לקחת את כל העיתונים מהעבר ולקרוא כמה חסדים עשה אתנו.
בשמואל הנביא, היו התותחים נמצאים שמה. מי שהיום הולך בשמואל הנביא יראה את כל ירושלים פרוסה תחת כנפי ההר הזה של שמואל הנביא ברמה. והם היו נמצאים למעלה ואנחנו נמצאים למטה, וברוך ה' יתברך שמו ויתעלה, ביום הפטירה, ביום ההילולא של שמואל הנביא - הכל עשה עמנו הקב"ה ניסים ונפלאות. צריכים לדעת שהכל בניסי ה' יתברך שמו ויתעלה. ועל זאת אומר דוד המלך: "ויתבוננו חסדי ה'".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











