ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"ויותר יעקב לבדו" - הדבר מזכיר את האמור בנבואת בלעם "הן עם לבד ישכון", כפי שאנו ראינו במשך הדורות, שישראל סחופים ודחופים, ואומות העולם שונאים אותנו שנאת עולם לעם עולם. אולם חז"ל הבינו שיש כאן גילוי של עוצמה, גילוי של יכולת יעקב לעמוד לבד ולהתמודד עם אומות גדולות ועצומות ממנו, בלא להיסחף ולהתבולל בתוכם, וכהמשך הפסוק בנבואת בלעם "ובגויים לא יתחשב". וכך הבינו גם חכמי המדרש, וז"ל (בר"ר פרשה עז):
"ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו, (דברים לג) אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך, ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר: אין כאל, ומי כאל ישורון - ישראל סבא, מה הקב"ה כתוב בו (ישעיה ב): ונשגב ה' לבדו, אף יעקב - ויותר יעקב לבדו ".
היינו, כמו שהקב"ה נשגב לבדו בגלל רוממותו, כך יעקב אבינו נותר לבדו, נבדל מכל העמים בגלל יחודו. וכמו שהקב"ה לבדו ברא הכל, ולכן יכול להתגבר על כל מעשיו, כך גם יעקב שנותר לבדו במאבק עם המלאך, הוא שרו של עשו והוא יצר הרע, יש בכוחו להכריעו.
חז"ל רצו לתאר לנו עד לאיזו רמה רוחנית מגיע המאבק של יעקב עם המלאך, וכך אמרו בגמ' (חולין דף צא עמוד א):
"האי בהאבקו עמו מאי דרשי ביה? מבעי ליה לכאידך דר' יהושע בן לוי, דאמר ר' יהושע ב"ל: מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד, כתיב הכא בהאבקו עמו, וכתיב התם נחום א' וענן אבק רגליו". מפרש המהרש"א שם, שכסא הכבוד מרמז לשורש נשמותיהם של ישראל שחצובות מתחת לכסא הכבוד, כלומר המאבק היה על "בחירת ישראל",
והמאבק הזה מגיע עד לנקודת השורש, לברר מי מיצג את דמות אדם שבכסא הכבוד, ונצחונו של יעקב הוכיח את מעלתו ששורשו חצוב מכסא הכבוד.
המאבק זה מזכיר את המאבק שהיה למשה עם מלאכי מעלה כשעלה לקבל את התורה, והקב"ה אמר לו אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה, וגם שם ניתן לפרש כך, שאחיזתו בכסא הכבוד, שהוא שורש נשמותיהם של ישראל, תתן למשה עוצמה להתגבר על המלאכים, מפני שהיא מוכיחה, ששורש ישראל גבוה מן המלאכים, וכפי שאומרת הגמ' בחולין שם, שאין המלאכים אומרים שירה עד שישראל אומרים שירה, ובכוח זה ניצח משה את המלאכים. וכך גם יעקב אבינו ניצח את המלאך, כאשר הגיע במאבק שלו עד כסא הכבוד, נוכח המלאך במעלתו של יעקב עד היכן היא מגיעה.
"ויאמר שלחני כי עלה השחר" - הגמ' משחזרת את הדו שיח שהיה בין יעקב והמלאך, וז"ל (מסכת חולין דף צא עמוד ב):
"ויאמר שלחני כי עלה השחר, אמר לו: גנב אתה, או קוביוסטוס אתה, שמתיירא מן השחר? אמר לו: מלאך אני, ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו".
צריך להבין, את משמעות הדבר, שבדיוק אחרי המאבק עם יעקב, הגיע זמנו לומר שירה, הזדמנות שלא נתנה לו מיום שנברא עד עתה? נראה לומר, ששירת המלאך שרו של עשו היא פועל יוצא של המאבק עם יעקב, כאשר נוכח לדעת מעלתו של יעקב, הגיע זמנו לומר שירה, היא שירת הלל על מעלת ישראל. ראיה לדבר, מזה שיעקב חותר לגילוי סוד השירה הזאת, וחשוב לו לאמת זאת שהשירה תהיה הודיה על הברכות, ואומר לו "לא אשלחך כי עם ברכתני", עד שהמלאך מגלה לו "לא יקרא עוד שמך יעקב כי עם ישראל יקרא שמך".
ולפי זה נראה לבאר את המדרש הבא (בר"ר פרשה עח):
"ויאמר שלחני שהגיע זמן קילוסי לקלס להקב"ה ... ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר: אמר לו: מלאכי השרת על ידי שגלו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ול"ח שנה, אשמע לך ואדחה ממחיצתי, אמר שייצת סייבת (היינו, כילית סיימת דברך, כלומר, חדל מלדבר עוד), לא אשלחך כי אם ברכתני, א"ר הונא: בסוף אמר, אני מגלה לו, אם אומר לי הקב"ה למה גלית לו אני אומר לפניו, רבונו של עולם! נביאיך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן, ואני הייתי יכול לבטל גזירתם, אמר לו: עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם, הה"ד (הושע יב) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו, עמך אין כתיב כאן אלא ושם ידבר עמנו".
צריך להבין מדוע השירה של המלאך היא מסטורין של הקב"ה, שאסור למלאך לגלות את תוכנה? אם נפרש כנ"ל, ששירת המלאך היא בענין מעלתו של יעקב, שראוי הוא לברכות, מובן מדוע אסור למלאך לגלות לו זאת, מפני שיעקב צריך עדין להוכיח זאת במעשיו, וכל זמן שלא הגיע שלם לבית א-ל, לקיים את נדרו, עוד לא הגיע הזמן לגלות לו שזכה בברכות, וזה מה שהמלאך אומר לו, שעתיד הוא להתגלות אליו ולברך אותו בבית א-ל, ולהחליף את שמו לישראל.
מתי גילו המלאכים מסטורין של הקב"ה ונדחו ממחיצתן? מפרשי המדרש, אומרים שהכוונה למלאכים שגילו ללוט שסדום נהפכת, ומדוע היה אסור להם לגלות לו? מפני שלא התפלל על סדום, בניגוד לאברהם אבינו שה' גילה לו על רצונו להפוך את סדום, "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה, ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ, וגו'", מפני שידע לאברהם יתפלל עליהם, ואכן אברהם התפלל עליהם. מכאן למדנו שאין מגלים לאדם את מעלתו אם הוא לא ישתמש בזה לטובה. ולכן לא רצה המלאך לגלות ליעקב את הסוד הזה שעתיד הקב"ה לקרוא לו ישראל על כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, קודם זמנו, ואפשר שבגלל זה שגילה לו, יעקב התעכב מלקיים את הנדר בבית א-ל ובגלל זה עבר אירועים קשים, שיש בהם גלוי עריות - בפרשת דינה, ושפיכות דמים - בהריגת אנשי שכם, ובני יעקב הסתכנו בכך, ועבודה זרה - כשנתעכבו בשכם, ויעקב אומר להם "הסירו את אלוהי הנכר אשר בקרבכם".
ולמה בכל זאת גילה לו את הברכה? המלאך אומר "ריבונו של עולם! נביאיך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן, ואני הייתי יכול לבטל גזירתם", רצה לרמוז לו על הכוח הגדול הטמון בו, שהוא יכול לנצל אותו לטובה, ולכן כדאי לגלות לו את הברכות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
