ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
הרבי התפלל את כל התפילה כמו שמתפללים שמונה עשרה. העיניים בתוך הסידור, הייתי אומר – כל הגוף בתוך הסידור. הכל בשקט, קול שקט ללא עליות וירידות. והגוף, הוא כמעט לא זז. זה יכול להיראות ברגע הראשון כאילו יבש. בהמשך אתה מבין שמדובר כאן בשיא הדבקות בדרגה הנוראה של "ביטול במציאות".
"התלהבות גדול"
אדם רגיל עולה בסולם של התפילה משלב לשלב, מכוח ההתבוננות צומחות התלהבות, תחינה ותשוקה. אם נתפלל ברצינות ונחשוב על מה שאנחנו אומרים, אין מצב שזה לא יגרום לנו להתנענע. יש חלק בתפילה שדורש התכנסות, ויש חלק בתפילה שכולו השתפכות. יש לחש ויש צעקות. והרבי – דומה כאילו אצלו הכל אותו דבר, מתחילת התפילה ועד סופה אותה עמידה, אותו ריכוז ואותה מידת דביקות. דומה שאצלו מורגש יותר ה"לפני מי אתה עומד" מאשר מה בדיוק אתה אומר.
אני מסופק אם מימי הבעל שם טוב ועד ימינו היה צדיק שהתפלל בדרגה שאותה מתאר הבעל שם טוב הקדוש בצורה מופלאה:
לִפְעָמִים יָכוֹל אָדָם לוֹמַר הַתְּפִלָּה בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם תְּנוּעָה, וְיִהְיֶה נִרְאֶה לְאָדָם אַחֵר שֶׁהוּא אוֹמֵר אוֹתָן הַדְּבָרִים בְּפָשׁוּט בְּלִי שׁוּם דְּבֵקוּת. וְזֶה יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהוּא דָּבוּק מְאוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז יָכוֹל לַעֲבוֹד אוֹתוֹ בַּנְּשָׁמָה לְבַד בְּאַהֲבָה רַבָּה וּגְדוֹלָה. וְזֶה הָעֲבוֹדָה הִיא יוֹתֵר טוֹבָה וְהוֹלֶכֶת בִּמְהִירוּת יוֹתֵר וּמִדַּבֶּקֶת יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַתְּפִלָּה שֶׁנִּרְאֶה בַּחוּץ עַל הָאֵיבָרִים, וְאֵין הַקְּלִפָּה אֲחוּזָה בְּזוֹ הַתְּפִלָּה שֶׁכֻּלּוֹ הוּא בַּפְּנִימִיּוּת . (כתר שם טוב פסקא רלג).
קרוב אליך (664)
רבנים שונים
52 - רגע אצל הרבי- לרגל ג' תמוז
53 - הגיון ליבי - התפילה של הרבי
54 - פולחן אישיות?
טען עוד
דבר מוזר עוד יותר היה בתפילתו של הרבי: הוא התפלל מהר. מספרים שבתקופה שהתפלל בחדרו התפילה היתה ארוכה מאוד. אבל בתפילה עם הציבור הוא התפלל מהר, מהר מדי בשביל שנחשוב שזה בשביל שלא להטריח את הציבור. היו מהציבור שפשוט לא הדביקו אותו בקצב שלהם. אז אולי זה קשור למידת ריכוז גבוהה מאוד? אולי לענייני הציבור העצומים שרובצים על כתפו ודוחים אריכות בתפילה? אי אפשר לדעת. אבל בקטע נוסף מגלה לנו הבעל שם טוב שאצל צדיק גדול גם זה יכול להיות אופייני ודווקא כחלק מהדביקות: פְּעָמִים יָכוֹל לוֹמַר הַתְּפִלָּה בִּמְהִירוּת מְאוֹד, מֵחֲמַת שֶׁבּוֹעֵר בְּלִבּוֹ אַהֲבַת הַשֵּׁם מְאוֹד וְהַתֵּבוֹת יוֹצְאִים מִפִּיו בְּעַצְמָם. (כתר שם טוב פסקא רכ).
כל עצמותי
עד שנגיע לדרגה הזו (וכנראה שלא נגיע), אצל אנשים כמונו, התפילה צריכה להיות דווקא לאט לאט, דווקא מתוך התבוננות ודווקא מתוך התלהבות של "כל עצמותי תאמרנה". ובכל דרגה שתהיה חובה לשים לב לנקודה העיקרית בתפילה, שהיא החיבור אל ה'. לא מספיק להתלהב בהתלהבות חיצונית אלא מוכרחים להשקיע בהתלהבות פנימית במוח ובלב, וכפי שאומר הרבי:
"כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה" הוּא לֹא רַק בְּנוֹגֵעַ לְאֶבְרֵי הַגּוּף, שֶׁיִּתְנַעְנֵעַ בְּגוּפוֹ, יִסְפֹּק בְּיָדָיו וְיִרְקַע בְּרַגְלָיו, אֶלָּא כָּל חֶלְקֵי הָאָדָם צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל, גַּם כָּל חֶלְקֵי הַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ וּבְוַדַּאי שֶׁכָּל חַלְלֵי הַלֵּב.
הרבי מלובביץ' בפגישתו עם האדמו"ר מתולדות אהרון. כ"ו שבט תשכ"א)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
