ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
השבוע נדון בשאלה: מדוע המליך אבנר את איש בושת ולא עזר לדוד לקבל את המלכות על כל ישראל: והרי אבנר היה זה שסירב לפגוע בכהני נב שסייעו לדוד, כפי שיתבאר בהמשך דברינו.
על הפסוקים בתחילת ספר שמואל ב:
"וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם: וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִן וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה" (ב' ח-ט)
מבאר רש"י: "מקרא היה דורש שעתידין שני מלכים לעמוד מבנימין, שאמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב 'ומלכים מחלציך יצאו' (בראשית לה יב) וכבר נולדו כל בניו חוץ מבנימין".
מכיוון שהברכה נאמרה בלשון רבים "מלכים" והיא נאמרה בלשון עתיד, מוכח היה, לדעת אבנר, שיהיו לפחות שני מלכים מצאצאי בנימין. כיון שעד כה מלך רק שאול, יש צורך להבטיח, כדי לקיים הנבואה, שלפחות עוד מלך אחד ימלוך משבט בנימין.
פירוש זה מהווה סנגוריה גדולה על אבנר בן נר. מקורו של רש"י במדרש: "ר' ברכיה ור' חלבו ור' שמואל בר נחמן 'ומלכים מחלציך יצאו' זה ירבעם ויהוא, רבנן אמרי אפשר אבנר אדם צדיק והוא חולק על מלכות בית דוד, אלא מדרש דריש והמליך את איש בושת, הה"ד 'ומלכים מחלציך יצאו', זה שאול ואיש בושת" (בראשית רבה (וילנא) פרשת וישלח פרשה פב).
מעיון במדרש מוכח כי רש"י בחר לפרש כרבנן וכנגד שלשת האמוראים, שמופיעים כדעה ראשונה. לדעתם אין מקור בפסוק לסנגוריה על אבנר.
גם מעיון בפסיקתא מוכח שדעת רבנן אינה מקובלת על הכל. וז"ל: "ומלכים מחלציך יצאו זה שאול המלך שעמד מבנימין תחילה למלכים שנאמר ויהי איש מבנימין ושמו קיש בן אביאל (שמואל א' ט' א')" (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ג - ביום השמיני).
לדעת הפסיקתא לשון הרבים המופיעה בפסוק בבראשית איננה מהווה מקור לכך שדווקא מבנימין יצא יותר ממלך אחד.
פירוש רש"י הוא גם כנגד הדעה בסוגיה בסנהדרין שם מצינו: "למאן דאמר מיחה - מאי טעמא איענש? - אמר רב נחמן בר יצחק: ששהא מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה" (דף כ ע"א). מוכח שלדעה זו אי אפשר לסנגר על אבנר בהסתמך על הפסוק מספר בראשית.
על כן נשתדל לבאר את הפרשיה בדרך המבוססת על דברי חז"ל: אבנר טעה ולכן נענש על ש'שיהא' מלכות בית דוד! ננסה לבאר מה גרם לטעותו של אבנר ומה עמד מאחורי מעשיו?
כדי להבין את מעשיו של אבנר צריך להבין מי היה אבנר בן נר. שמו מעורר סקרנות שהרי משמעות שמו המלאה היא 'אבנר-אני אבא של נר'- 'בן נר-אני הבן של נר'.
שם זה מזכיר לנו שם אחר - אבימלך. 'אבימלך משמעותו אבי היה מלך וגם אני אבא של המלך הבא'. יש לזה משמעות רבה כי מדובר על בנו של גדעון, האיש הראשון שעם ישראל הציע לו במפורש את המלכות והוא סירב. בנו אבימלך שתפס את השלטון בכוח, באמצעות מסע רציחות נוראי, הכריז אבי כן היה מלך ואני אעביר את המלכות לבני אחרי. אבימלך הבין שההבדל בין שופט למלך בא לידי ביטוי בהעברת השררה לדור הבא (עיינו בספר שופטים בפרקים ח-ט).
בשבוע הבא נמשיך לברר עניין עקרוני זה, שיש לו גם השפעה על שאלות הלכתיות מעשיות בימנו.
נסיים בתפילה כי ממשלת ישראל תפעל יותר ויותר כמי שממשיכה את עקרונות הצדק והשלטון על פי מורשת נביאי ישראל וחכמי התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
