ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְאָמַר לוֹ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא וכו'. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא הֶפְסֵד גָּמוּר, 1 כֵּיוָן שֶׁיִּהְיֶה הֲוָיָה חֲדָשָׁה וְיִהְיֶה כְּמוֹ עוֹלָם חָדָשׁ, שֶׁקֹּדֶם זֶה הִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל עַד עָפָר וְעַתָּה יָרוּם קַרְנָם עַד שְׁמֵי שָׁמַיִם, וְכִי אֵין דָּבָר זֶה הֲוָיָה חֲדָשָׁה? וּלְכָךְ כַּאֲשֶׁר תָּחוּל הֲוָיָה חֲדָשָׁה, אָז יִהְיֶה בְּטֵלָה הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה, וְתִתְבַּטֵּל צוּרַת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹן. וּלְכָךְ יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְמַעֲטִין, פֵּרוּשׁ אוֹתָם 2 שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַשֵּׂכֶל יִתְמַעֲטוּ. וְכַאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל מִתְמַעֵט, אָז יָבוֹא פֻּרְעָנֻיּוֹת עַל הַשְּׁאָר, כִּי כַּאֲשֶׁר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בָּעוֹלָם, אֵין פֻּרְעָנוּת בָּא לָעוֹלָם. וְאָמַר וְהַשְּׁאָר, שֶׁאֵינָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עֵינֵיהֶם כָּלִים בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְצָרוֹת רַבּוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת בָּעוֹלָם. וְזָכַר {ג'} גְּזֵרוֹת: כִּי לִפְעָמִים הַצָּרָה הוּא מִצַּד אֲרִיכוּת הַזְּמַן, שֶׁעוֹמֵד בְּפֻרְעָנֻיּוֹת זְמַן רַב. וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר עֵינֵיהֶם כָּלִים בְּיָגוֹן, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר שֶׁתָּמִיד יוֹם וָיוֹם מְצַפִּים לְהַרְוָחָה, וְלֹא תָּבוֹא לָהֶם הַרְוָחָה, שֶׁמַּאֲרִיךְ בְּצָרָתָם. וְלִפְעָמִים הַפֻּרְעָנֻיּוֹת הוּא מִצַּד הָרִבּוּי, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וְצָרוֹת רַבּוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. וְלִפְעָמִים הַגְּזֵרָה בְּעַצְמָהּ קָשָׁה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. הֲרֵי לְךָ כָּל הַחֲלָקִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה הֶפְסֵד בַּכֹּל.
הפסד ההויה גם לדברים רוחניים
וּמִפְּנֵי 3 שֶׁזָּכַר כָּאן הֶפְסֵד שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם לִבְנֵי אָדָם, זָכַר אַחֲרָיו בַּבָּרַיְתָא הַהֶפְסֵד שֶׁיִּהְיֶה 4 בְּמִילֵּי דִּשְׁמַיָּא, שֶׁאָמַר, בֵּית הַוַּעַד יִהְיֶה לִזְנוּת וכו'. כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נִזְכְּרוּ כָּאן הֵם מִילֵּי דִּשְׁמַיָּא. וְיוֹתֵר מִזֶּה, כִּי כֻּלָּם הוֹלְכִים 5 מֵהֶפֶךְ לְהֶפֶךְ. כִּי בֵּית הַוַּעַד יִהְיוּ לִזְנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁהַדָּבָר הַטּוֹב יִהְיֶה לְרַע, וְכֵן כֻּלָּם. אֲבָל וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, מַשְׁמַע שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת בָּטֵל 6 בִּלְבַד, לְכָךְ דָּרַשׁ וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, 7 שֶׁנַּעֲשִׂים עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוֹלֶכֶת לָהּ. שֶׁלֹּא תֹּאמַר כִּי הַפְּחוּתִים יִהְיוּ מְשַׁקְּרִים בִּשְׁבִיל פְּחִיתוּת שֶׁלָּהֶם, וְלֹא נִקְרָא זֶה שֶׁהָאֱמֶת הָלְכָה לָהּ, 8 רַק שֶׁהֵם אֵינָם חֲפֵצִים בָּאֱמֶת. כִּי זֶה אֵינוֹ, כִּי לֹא יִמָּצֵא כְּלָל אַף אֵצֶל אֲשֶׁר נִקְרְאוּ טוֹבִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר שֶׁהָאֱמֶת הָלְכָה לָהּ, וְלֹא יִמָּצֵא הָאֱמֶת. וְדָבָר זֶה יוֹתֵר פְּחִיתוּת, שֶׁאִם בְּנֵי אָדָם מִצַּד שֶׁהֵם אֵינָם טוֹבִים מְשַׁקְּרִים, אֵין כָּאן בִּטּוּל הָאֱמֶת מִן הָעוֹלָם, רַק שֶׁהַבְּרִיּוֹת הֵם אֵינָם טוֹבִים, וּבָאִים לִידֵי שֶׁקֶר, וְלִפְעָמִים יִמָּצֵא אָדָם כָּשֵׁר, וְאֵין הַכֹּל מְשַׁקְּרִים. אֲבָל לֶעָתִיד יְסֻלַּק הָאֱמֶת מִצַּד עַצְמוֹ, וְלֹא נִמְצָא אֵצֶל אֶחָד הָאֱמֶת, רַק כָּל אָדָם כּוֹזֵב. וְזֶה פְּחִיתוּת גָּדוֹל שֶׁאֵין הָאֱמֶת מִצַּד עַצְמוֹ נִמְצָא.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
105 - פרק ל"ה חלק ג'
106 - פרק ל"ה חלק ד'
107 - פרק ל"ה חלק ה'
טען עוד
לאחר 3 שהזכיר את קלקול העולם ביחס לבני האדם, הזכיר את הקלקול שיהיה 4 בענינים הרוחניים. אמר, שבית הוועד יהיה לזנות וכו'. הדברים שהזכיר כולם ענינים רוחניים, ובהם רעה גדולה יותר ממה שהזכיר קודם, שלא רק שמתקלקלים ממצבם, אלא 5 מתהפכים לגמרי ממה שהיו. בית הוועד יהיה לזנות, כלומר דבר שהיה צריך להיות טוב יהיה רע, וכן שאר הדברים שהזכיר. מה שאמר: ותהי האמת נעדרת, משמע שהאמת לא תהיה קיימת, 6 אבל לא שיתקיים הפך האמת, לכן דרשו חכמים, ותהי האמת נעדרת, 7 שיהיו אנשי האמת נעשים קבוצות קבוצות ונעלמים. כלומר אין לפרש שהאנשים הפחותים, מחמת פחיתותם, יהיו שקרנים, כי אין זה נקרא שהאמת הלכה, 8 אלא שהם אינם חפצים להיות אנשי אמת. אבל כאשר האמת לא תמצא כלל, אף אצל האנשים הטובים, על זה נאמר שהאמת הלכה ואינה נמצאת. מציאות זו היא מציאות נמוכה יותר מאשר המציאות שהאנשים משקרים. כי אם בני אדם פחותים משקרים אין האמת בטילה מהעולם, אלא אותם בני אדם שאינם טובים משקרים, וגם במצב זה ימצאו מעט אנשים כשרים שאינם משקרים. אבל בעתיד האמת לא תהיה בנמצא, ולכן כל בני האדם לא יאמרו אמת. דבר זה הוא פחיתות גדולה, שהאמת מצד עצמה אינה בנמצא.
ביאורים
יצירת המציאות הרוחנית החדשה בעולם, בתקופת ביאת המשיח, מחייבת לפי דברי חז"ל תופעה של פירוק כללי, שעל גביו תבנה מציאות חדשה: "שבכל הדברים ההעדר קודם למציאות וההפסד קודם להויה" [אברבנאל בראשית טו, יב]. הקב"ה יצר את המציאות באופן כזה שלפני מציאות חדשה, צריך לבוא שלב של פירוק ונפילה של המציאות הקודמת. זה מה שאמרו חז"ל על גודל הנפילה שתהיה לקראת ימות המשיח. הם פרטו צרות רבות, קשות וממושכות, ופגיעה אנושה גם בצד הרוחני של המציאות, עד כדי כך שמקומות שאמורים להיות מלאים בקדושה, יהפכו למקומות של טומאה וריחוק.
המהר"ל מוסיף לעסוק בסוגיית האמת. מושג האמת הוא מושג רחב ויסודי מאוד. מי שאינו דובר אמת ואינו חי לפיה, חותר תחת היסודות של המציאות. בורא העולם, שהוא אלוה האמת, מצפה מהעולם להתנהל על פיה. ממילא, מצופה גם מבני האדם להכיר בדרך האמת וללכת לאורה, ולהתרחק מכל תפיסות של שקר. יסוד האמת כה מהותי עד כדי שאנו אומרים בהגדה של פסח על לבן הרמאי שהיה המתנגד הגדול לאמת: "ולבן ביקש לעקור את הכל ", מכיוון שלבן במהותו מתנגד למהות של עם ישראל שצריכים לגלות את שם ה' בעולם.
חז"ל מלמדים אותנו שבתקופה זאת של עקבות המשיח יהיה חסרון גדול של האמת. המהר"ל מסביר שאם היה מצב שהאמת קיימת ומופיעה אצל אנשים טובים, ורק האנשים הפחותים היו חסרי אמת, הדבר לא היה כה נורא, אולם בתקופה זו האמת הולכת ומסתלקת מן העולם, וזהו גודל הצרה הרוחנית השייכת לתקופה זו.
בהמשך המהר"ל יתייחס לשאלה כיצד יש להתבונן על אותה מציאות קשה שאותה מתארים לנו חז"ל כאן.
הרחבות
* העולם בימות המשיח
שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא הֶפְסֵד גָּמוּר, כֵּיוָן שֶׁיִּהְיֶה הֲוָיָה חֲדָשָׁה וְיִהְיֶה כְּמוֹ עוֹלָם חָדָשׁ. מהמהר"ל משתמע שלפני בוא המשיח יתקלקל העולם הן בעניינים חומריים והן בעניינים רוחניים. קלקול זה הוא הכנה לימות המשיח. זאת כדי שהעולם יוכל להגיע למציאות החדשה והמתוקנת שיביא איתו המשיח.
הרמב"ם כותב: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג" [הלכות מלכים יב, א]. לפי דבריו, העולם לא ישתנה בימות המשיח שינוי מהותי במובן הפיזי. העולם יישאר כמות שהוא, אבל המלחמות ייפסקו ויהיה שלום. אחרי ימות המשיח, על פי הרמב"ם, יגיע 'עולם הנשמות'. עולם רוחני בלבד אליו מגיעות הנשמות אחרי הימצאותן בגוף בעולם הזה (להרחבה עיין שם, וכן בהקדמה לפרק חלק (ד"ה "ועתה") ובאגרת תחיית המתים) (ראה גם בספרנו נצח ישראל בסוף פרק נ').
שינוי בטבע העולם מופיע בדברי הרמב"ן : "הרי נתבאר שהעולם הבא אינו עולם הנשמות, אלא עולם נברא קיים שימצאו בו אנשי התחיה בגוף ובנפש ". העולם הזה ישתנה ויזדכך עד כדי כך שחטא אדם הראשון יתוקן והגופים יחיו לנצח. גם המוות יפסק ויקוים הפסוק "וחרפת עמו יסיר". זוהי התכלית של העולם [שער הגמול ד-ה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
