ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבֵאוּר דְּבָרִים אֵלּוּ, דַּע שֶׁנִּקְרָא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד סֻכָּה. כִּי כָּל מַלְכוּת נִקְרָא בַּיִת, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא, ב): וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים (שמות א, כא), בָּתֵּי כְהֻנָּה וּמַלְכוּת, לְפִי שֶׁהַדָּבָר שֶׁהוּא מְצִיאוּת חָזָק בָּעוֹלָם נִקְרָא בַּיִת, שֶׁהוּא בִּנְיָן קָבוּעַ. וְכֵן הַמַּלְכוּת נִקְרָא בַּיִת, מִפְּנֵי הַחֹזֶק וְהַקְּבִיעוּת שֶׁיֵּשׁ לַמַּלְכוּת. וּכְמוֹ הַכְּהֻנָּה נִקְרָא בַּיִת מִפְּנֵי חֹזֶק הַכְּהֻנָּה, שֶׁאֵין לוֹ הֲסָרָה לְעוֹלָם. וּלְפִיכָךְ קָרָא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד סֻכָּה, לְפִי שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד הוּא מַלְכוּת אֱלֹקִי, לֹא כְּמוֹ שְׁאָר מַלְכוּת שֶׁהוּא חֹל. וּלְפִיכָךְ לֹא קָרְאוּ אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁהוּא בִּנְיָן קָבוּעַ, כְּמוֹ הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים שֶׁהֵם בָּעוֹלָם קְבוּעִים. אֲבָל הַדְּבָרִים הָאֱלֹקִיִּים אֵינָם בָּעוֹלָם הַזֶּה קְבוּעִים, רַק הֵם אַרְעַי, כְּמוֹ הַסֻּכָּה שֶׁהִיא אַרְעַי. וּלְפִיכָךְ 1 קָיְמָא לָן סֻכָּה דִּירַת אַרְעַי בָּעִינַן, מִפְּנֵי שֶׁהַסֻּכָּה מִצְוָה אֱלֹקִית, רְאוּיָה שֶׁתִּהְיֶה הַדִּירָה שֶׁבָּהּ אַרְעַי וְלֹא קֶבַע. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת (עמוס ט, יא).
מלכות בית דוד נקראת סוכה שאף בנפילתה שמה עליה
וְעוֹד, הַבַּיִת כַּאֲשֶׁר נוֹפֵל, נִתְבַּטֵּל עִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לוֹ, וְאִם חוֹזֵר לִבְנוֹת, הוּא בַּיִת חָדָשׁ. וְלֹא נִקְרָא שֶׁהֵקִים בַּיִת נוֹפֵל, שֶׁכְּבָר נִתְבַּטֵּל, רַק כְּאִלּוּ בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ מִתְּחִלָּה. אֲבָל הַסֻּכָּה, שֶׁאֵינוֹ בַּיִת שֶׁהוּא בִּנְיָן גָּמוּר וְקָבוּעַ, וּבְקַלּוּת הוּא חוֹזֵר וּמַעֲמִידוֹ, לְכָךְ אִם נָפַל שַׁיָּךְ בּוֹ הֲקָמָה, 2 וְהוּא חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן בְּקַלּוּת. וְכֵן מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁהוּא עוֹמֵד לַהֲקָמָה אַחַר נְפִילַת הַמַּלְכוּת, נִקְרָא הַמַּלְכוּת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת. וְאַף בִּשְׁעַת נְפִילָתָהּ יֵשׁ עָלֶיהָ שֵׁם סֻכָּה, כֵּיוָן שֶׁהַסֻּכָּה עוֹמֶדֶת לְהָקִים אוֹתָהּ, וְקָרוֹב מְאֹד הוּא לַהֲקִימוֹ בְּקַלּוּת.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
103 - פרק ל"ה חלק א'
104 - פרק ל"ה חלק ב'
105 - פרק ל"ה חלק ג'
טען עוד
הסבר נוסף מדוע נקראת מלכות דוד סוכה. כאשר בית נופל, מתבטל קיומו, ואף אם הבית נבנה מחדש, אין זה אותו הבית אלא בית חדש, ולא נאמר עליו שהקים את הבית הישן, אלא שבנה בית חדש. הסוכה, שאינה בנין של קבע, ובקלות חוזרים ומקימים אותה אם נפלה, 2 שייך לומר עליה שהוקמה שוב הסוכה שהייתה. כך הוא ביחס למלכות בית דוד, שהיא מלכות העומדת להיות מוקמת שוב לאחר נפילתה, לכן נקראת המלכות סוכת דוד הנופלת, שגם בשעה שהיא נפולה שם סוכה עליה, שהרי עומדת להיות מוקמת מחדש, וקל להקימה.
ביאורים
מלכות נקראת בית. כך לומד המהר"ל מהעובדה שחז"ל הסבירו כי ה'בתים' שזכו להם המיילדות במצרים, הם בתי כהונה ומלכות. הבית מסמל חוזק, יציבות וקביעות, ולכן מובן מדוע כינו בו את המלכות. לפי זה יש לשאול מדוע דווקא מלכות בית דוד, שהיא המלכות המרכזית בעם ישראל והיא זו שעתידה לשוב ולהנהיג את עם ישראל לעתיד לבוא בביאת המשיח, נקראת בשם 'סוכה' המהווה בניין עראי וחלש, ולא כפי שהיינו מצפים שתקרא – 'בית'?
עם כל חוזקו של העולם הזה, אסור שנשכח שהעולם הזה הוא עולם גשמי, וממילא הוא מוגבל וכלה. ישנם דברים רבים שבשבילנו הם חזקים וקבועים, ועם זה ברבות השנים אנו מגלים עד כמה הם ארעיים וזמניים. מנהיגים חזקים, שנדמה היה כאילו אין מי שיכול לעמוד מולם, הובסו או מתו, בתים ובניינים חזקים נהרסו או התיישנו וחרבו וכדומה. לעומת זאת, דווקא דבר שיש לו בסיס רוחני איתן, בסיס שאינו משועבד לעולם הזה המוגבל, יוכל להתקיים לאורך זמן.
מלכות בית דוד הינה מלכות מיוחדת אותה יצר הקב"ה. מלכות זו שזכתה לרומם את העולם כולו ולקרבו אל הבורא, מלכות שזכתה לבנות את בית המקדש, ותזכה שמצאצאיה יקום מלך המשיח, חייבת להיות מלכות שאינה 'בניין' גשמי רגיל, שעניינו לסדר את ענייני הממלכה, אלא זו מלכות עליונה ומרוממת, שאינה מוגבלת ומצומצמת לעולם הזה, ובשל גודל קדושתה מתאים לה השם סוכה, שהיא ארעית בעולם הזה. לעומת זאת בנין הוא דבר קבוע בעולם הזה עד כדי כך שהוא מחובר לקרקע. מסיבה זו למרות שהיו תקופות של נפילה למלכות בית דוד, תקופות של גלות שבה השלטון נלקח מהם, עדיין לא מדובר על חורבן וביטול המלכות. נפילתה היא ארעית מאחר שהיא רוחנית, ודומה היא לסוכה שאדם מקפלה ושומרה לבנייה הבאה, ולא כמו בית שבנפילתו הוא חרב באופן סופי וקבוע.
הרחבות
* קביעות הכהונה
וּכְמוֹ הַכְּהֻנָּה נִקְרָא בַּיִת מִפְּנֵי חֹזֶק הַכְּהֻנָּה, שֶׁאֵין לוֹ הֲסָרָה לְעוֹלָם. במקום אחר מסביר המהר"ל מדוע לעולם עוברת הכהונה מדור לדור ואילו התורה והמלכות לא בהכרח עוברות מאב לבנו: "כי הכהונה היא מעלת הגוף, שהרי הכהן נולד בקדושה, והכהונה תלויה בטיפה שנולד מן הכהן. וזה ההפרש שיש בין כתר כהונה לכתר מלכות... כי כתר כהונה היא קדושת הגוף ולפיכך הנולד מן הגוף הוא גם כן קדוש... ולא כן המלך כי אפשר שאין בנו מלך, ומכל שכן אצל התורה שאין בנו של תלמיד חכם בודאי בעל תורה, וזה האב שיש לו המעלה הזאת אינו נותן לבנו (לא) הנפש ולא השכל, אבל הגוף הוא מן האב" [דרך חיים ד, יד].
הכהונה עוברת מדור לדור כיוון שהיא קדושה הטמונה בגוף. לעומתה, המלכות והתורה, שהן קניינים נפשיים ותלויים בעבודתו של האדם ובכשרונו, אינן עוברות מדור לדור. ניתן להשוות זאת להבדל שבין היהודי לבין הגוי. ביהודי טמונה נשמה מיוחדת המבדילה אותו מהגוי. זהו הבדל שאינו תלוי במעשים אלא בשייכות המשפחתית. זו גם הסיבה שהכהנים עובדים בבית המקדש. תכליתו של המקדש הוא להשרות את השכינה בתוך העולם הזה, להאיר את הקודש בתוך החומר. תכונתם המיוחדת של הכהנים היא קדושה מיוחדת זו הטמונה בגופם, ומתאימה במדויק לעבודתם במקדש.
לעילוי נשמת ר' שמריהו בן ר' מרדכי ז"ל
להצלחת טליה חמדה בת אליהו חיים הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
