ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
מסביר רש"י 2 שאותו היום היה יום מיוחד מאוד, שהוא היה שמיני למילואים, והוא ראש חודש ניסן. וכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן ובכל יום שימש בו ופירקו בערב, ולא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה: "משה רבינו, כל טורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שהתכפר לנו עוון העגל- ולא שרתה השכינה במשכן שהקמת!". עד שהבין משה שרק עבודתו של אהרון וחנוכת המשכן היא זו שמסוגלת להוריד את השכינה ממשכנה בעולם הרוח העליון לארץ הגשמית, לתוככי המשכן הבנוי מעצים, אבנים וזהב. וכך מסיים רש"י: "זה הדבר אשר ציווה ה' תעשו וירא עליכם כבוד ה' - אהרון אחי כדאי וחשוב ממני שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו".
בסיום עבודתו של הכהן הגדול ביום השמיני, ממשיך אהרון ומברך את העם בברכת כהנים 3 ועדיין לא ירדה השכינה. רק בפסוק הבא שורה השכינה, וכך נאמר 4 : "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם".
מהי אותה ברכה שבירכו משה ואהרון יחד את העם, שבסיומה ירדה השכינה לשכון במשכן שבנו בני ישראל?
אומר רש"י 5 : "אמרו וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּֽמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ 6 – יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם". מהו הסוד שבברכה זו ומה מיוחד בה?
מהברכה הזו אנו מבינים שכל בניין או יצירה אנושית, יש בו מימד נוסף מלבד היצירה ואיכותה, והוא השראת שכינה. בעצם כמו תהליך בריאת האדם: אדם הראשון נברא עפר מן האדמה בצורה מופלאה על כל איבריו הפנימיים, אולם חיים לא היו בו עד שנפח בו הקב"ה נשמת חיים ואז "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" 7 . או כמאמר חז"ל 8 ששלושה שותפים באדם: אביו, אימו והקב"ה. אביו ואימו נותנים את הגוף והקב"ה נותן את הנשמה 9 .
התפלא משה רבנו מכיוון שהבין שהמשכן שאותו הקים מעצים, עפר וזהב דומה לאדם שנברא מחומר. הקב"ה יתן בבית המקדש את הרוח והקדושה בהשראת שכינתו. משה הבין שלולי השראת השכינה במעשיו של האדם, אין להם ערך. ולכן בירכו אותם משה ואהרון בברכה האחת והיחידה הכוללת בתוכה את מקסימום הברכות הקיימות, והיא השראת שכינה. או במילים אחרות - נועם ה' אלוקינו עלינו בכל מעשה ידינו.
מסופר על גביר עשיר ונכבד שהחליט לבנות בית כנסת מפואר לאדמו"ר. לאחר שנבנה הבית בפאר והדר, מחשבה ומאמצים רבים, הושקעו בכל פרט בבית הכנסת ובמיוחד מקום מושבו של האדמו"ר, התאורה, האקוסטיקה, העמוד, ארון הקודש והכל בפאר והדר. ואז נקבע תאריך לחנוכת בית הכנסת. העיירה כולה התרגשה והתכוננה אולם האדמו"ר סירב בכל תוקף להיכנס לבית הכנסת החדש. בשום פנים ואופן לא הצליחו החסידים להבין מדוע ולמה מסרב האדמו"ר להתפלל בבית כנסת זה. רק במוצאי שבת לאחר ההבדלה גילה האדמו"ר לחסידיו את הסוד: כשראיתי את השלט המהודר "נתרם על ידי הגביר הנדיב העצום" הבנתי כי בבית כנסת זה לא תוכל השכינה לשכון, כמו שאמרו חז"ל 10 על מי שיש לו מידת הגאווה אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת. ראיתי שפשוט אין מקום לשכינה להיכנס, כי הכל תפוס בגאווה. רק כאשר יפנה הגביר את מידת הגאווה מבית הכנסת תוכל השכינה להיכנס.
דברים עמוקים אלו יובנו על פי דברי חז"ל 11 המספרים כי בשעה שרצה נבוזראדן להחריב את בית המקדש הראשון יצאה בת קול ואמרה לו: "בית חרוב החרבת, קמח טחון טחנת, עם הרוג הרגת". בעצם לא עשית כלום כי בית המקדש שהחרבת היה חרב זמן רב לפני מעשיך הגשמיים.
נמצאנו למדים שבית המקדש מורכב משני חלקים: החלק חיצוני והגשמי שאותו אנו רואים וחשים, והחלק הפנימי הרוחני שהוא נסתר, מרכיב גם את הבית החיצוני. ובלי השראת שכינה אין משמעות אמיתית לבית, הוא כעין תמונה או הצגה.
בלשון החסידים העולם נחלק ליש ואין, חומר ורוח. בעיני בשר מקובל שהחומר הוא היש והרוח היא אין. אבל בתורת הסוד ובחסידות ההיפך הוא הנכון – החומר בעולם הוא בן חלוף ולכן הוא בעצם לא קיים (כמו בית המקדש שהחריב נבוזראדן). לעומת זה הרוח היא היש האמיתי, היא ניצחית ואינה נתונה לשינויים חומריים. לכן בחרו משה ואהרון לברך את העם בברכה העצומה של יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם. דהיינו שתזכו לשלמות העשייה – עשיה שמתקיימת, שכל מעשי ידיכם מכאן ולהבא יזכה לנועם ה' דהיינו השכינה וממילא הצלחה וברכה.
^ 1.ויקרא ט', א'
^ 2.פירוש רש"י עה"ת ויקרא ט', כ"ג
^ 3.ויקרא ט', כ"ב
^ 4.ויקרא ט', כ"ג
^ 5.פירוש רש"י עה"ת ויקרא ט', כ"ג
^ 6.תהילים צ', י"ז
^ 7.בראשית ב', ז'
^ 8.נידה לא.
^ 9.עיין ברכות י. ומגילה יד. : "שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעיים והקב''ה אינו כן צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעיים".
^ 10.עיין סוטה ה.
^ 11.סנהדרין צו:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
