ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
רבו, חידושי הרי"ם, כתב מכתב לידידו, רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט, וביקש מהירשל למוסרו לו. האברך נטל את המכתב, נפרד מרבו הקדוש והפליג עם משפחתו לארץ ישראל.
כאשר היה על הספינה בלב ים, נכסף לקרוא את מכתבו של רבו. הוא היה סבור שיש באיגרת חידושי תורה או שאלה בהלכה, שהרי רבו מסר לו את האיגרת פתוחה. הוא הוציא את המכתב וקרא: "מעיד אני, כי האברך המוסר כתב זה לומד תורה מתוך ייסורים מאז עמדו על דעתו, ומשחיר פניו על עמלה של תורה לשמה. נא לקרבו ולסעדו".
הירשל התלבט אם למסור את האיגרת לרבה של ירושלים. הספק כרסם בלבו, שכן במסירת המכתב אמנם הוא מקיים את שליחות רבו, אבל עושה את תורתו קרדום לחפור בו פרנסה וכבוד! מאמרי חז"ל, המלאים מחומרת עניין זה, חלפו בראשו. הוא נזכר במעשה עם רבי טרפון, שגילה לחוטפיו מי הוא וניצל ממוות, והצטער כל ימיו בגלל שהשתמש בכתרה של תורה. וכן נזכר במאמר חז"ל "דאשתמש בתגא חלף" ועוד. הירשל פחד לאבד את כל תורתו וחסידותו במחי יד.
רוח קרירה הנעימה את ההפלגה. הירשל סח לאשתו את צרתו, והיא ייעצה לו לדחות את החלטתו עד בואם לארץ הקודש. הוא טען כנגדה, שהוא חושש פן לא יעמוד בניסיון ולכן יש להזדרז ולהשמיד את המכתב כעת. למרות תחינותיה, שלף את המכתב, קרעו לגזרים וזרה אותם לרוח. אשתו הסתכלה מבעד לסיפון האונייה וראתה את קרעי המכתב הלבנים פזורים על פני המים. היא ניגבה דמעות מעיניה למראה חלומה לראות את בעלה בין חכמי ירושלים, שנגוז בין גלי הים.
אחרי כמה שבועות הגיעו הירשל, אשתו וששת ילדיהם לנמל יפו, ומשם עלו לירושלים. כבר למחרת סודרה החליצה בבית דינו של רבי שמואל סלנט. רבי שמואל ובית דינו לא ידעו כלל מיהו האברך הניצב בפניהם ומה ערכו הרם.
הירשל ישב באוהלה של תורה מבודד יומם וליל. לאחר שבועות מספר תם כספו. עולליו ביקשו לחם, אבל הבית היה ריק. אשתו ייעצה לו להיכנס לרבי שמואל ולבקשו לקבלו לישיבה, ונאנחה לעצמה חרש: "אילו היה עתה המכתב בידי בעלי..."
עברו הימים והירשל ראה שאשתו צודקת וכי עליו לבקש מרבי שמואל להתקבל לישיבה, מפני שכלתה פרוטה מן הכיס. כדי שפעולתו לא תיראה כפגם באמונה, חזר הירשל בפני אשתו על דברי ה'מסילת ישרים' שלא מש מכיסו: "לא שההשתדלות היא המועילה, אלא שההשתדלות מוכרחת..."
הוא הודיע לה כי כדי לקיים את מצוות ההשתדלות, ניאות ללכת אל הרב, ועל ה' הוא משליך יהבו. הירשל הגיע לחדרו של רבי שמואל, ניגש אליו בחרדה ושטח בפניו את בקשתו להתקבל לישיבה, וגם נימק את בקשתו: "יען כי אין לי פרנסה..."
"בשביל פרנסה נכנסים לישיבה?!" קרא רבי שמואל, "והלא תכלית הישיבה היא ללמוד תורה ולעמול בה, וכשלומדים תורה, ממילא יש קמח!"
לאחר מכן שאל: "האם יש לך איזו המלצה מחו"ל שאתה אברך המעוניין ורוצה לעמול בתורה?"
הירשל ניצב דומם. הוא נזכר במכתב רבו שהושלך לים, מפני שלא רצה להשתמש בכתרה של תורה. גם עתה העדיף להעלים מהרב את דבר המכתב. וכך עמד ושתק דקות ארוכות.
צעדים כבדים נשמעו מן החצר. נושא המכתבים נכנס ברעש אל הרב והניח צרור גדול של מכתבים מעבר לים, המיועדים אליו. האברך התרחק מכיסאו של רבי שמואל כדי לא להפריע לו לעבור על המכתבים שהגיעו. הרב מיין את המכתבים, והנה מכתב של בעל חידושי הרי"ם מגור. רבי שמואל פתחו מיד וקרא: "היות ותלמידי האברך רבי הירשל מטומשוב נסע לעיה"ק ירושלים ת"ו, למקום שאין מכירים אותו, והגם שנתתי בידו מכתב המלצה להגיד לאדם ישרו, אבל אני יודע אותו וחושש אנוכי, שלא ימסור המכתב למעלתו, לכן אני מעתיק לכבוד תורתו מה שכתבתי במכתב ההמלצה הראשון, כי האברך הזה לומד תורה מתוך ייסורים מאז עמדו על דעתו ומשחיר פניו על עמלה של תורה לשמה. נא לקרבו ולסעדו".
רבי שמואל קרא את המכתב פעם נוספת וצעק "מבהיל!", כשמבטו מופנה בהתפעלות לעבר האברך הניצב לימינו. בו ביום נתקבל רבי הירשל לישיבה, ולא פסק פומיה מגירסה עד יומו האחרון.
על פי הספר 'ירושלים של מעלה'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
