ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
הפעם, השיחה תהיה קשה במיוחד. המפוטר אינו עובד רגיל. הוא הולך לפטר את דוד, המנכ"ל והמייסד של המפעל. דוד, איש חזון ומעש, אדם יקר ומסור, שהקים את המפעל מהמסד ועד הטפחות. דוד, שבלעדיו הפרויקט לא היה יכול לצאת לדרך, ועד היום הוא ממשיך ומקדם את המפעל באהבה ובמסירות.
ובכל זאת, אין לו ברירה, עליו לפטר את דוד. דוד הזקין, הוא הולך ונחלש, והמפעל זקוק למנהל צעיר ונמרץ. ב"ה המפעל ימשיך ויצמח, יש מספר מנהלי מחלקות, שדוד בנה במהלך השנים, ויוכלו להחליפו. אך כיצד יאמר לו זאת? מהיכן ימצא מילים?
דוד נכנס לאיטו למשרד, והתיישב על הכיסא מול שאול. קרה משהו? שאל בדאגה.
תראה, פתח שאול והשפיל עיניו... מוציא אט אט ובגמגום את הבשורה הקשה מפיו. כשסיים, הרים את עיניו בדאגה.
להפתעתו, חייך דוד חיוך רחב, והגיב: ב"ה שזכיתי!
במה זכית? התפלא שאול.
זכיתי להקים מפעל גדול, גדול ממני. אכן, המפעל זקוק למנהל צעיר, ואני עוזב אותו בסיפוק גדול, שהוא ממשיך ופורח בלעדי!
בימים הקרובים נחוג את יום שחרור ירושלים עיר הקודש. בתורה, לא נזכרה ירושלים מפורשות כמקום המקדש, אך הצטווינו לעלות לרגל "למקום אשר יבחר ה'". דרך ארוכה עברה ירושלים עד אשר זכתה והתנוסס בה המקדש בהר מרום הרים, והוכתרה לעד כמקום אשר יבחר ה'. בתחילה – עקד בה אברהם את יצחק בנו, יעקב לן בה וגילה שהיא בית אלוקים, בהמשך – כבשה דוד והפכה לבירתו, העלה אליה את ארון ה', ובסוף – זכתה ושלמה הקים בה את המקדש לדורות עולם.
אחת הפסגות הגבוהות בדרך להכרזתה כעיר הקודש לנצח, התגלתה דווקא באחת מנקודות השפל שלנו כעם. אבשלום מורד בדוד המלך, בן קם באביו, ודוד נאלץ להימלט בראש נאמניו, מפני אבשלום המתקרב לבירה בתמיכת העם.
באותה שעה, הכוהנים והלויים, המודעים לכך שדוד הוא משיח ה', המלך אותו משח ה' למלוך על ישראל, חושבים שאף השכינה גולה עם דוד מירושלים. נושאים הכוהנים והלויים את ארון הברית, כדי שימשיך לנדוד עם דוד, כפי שנדד עד כה ממקום למקום.
והנה, למרבה ההפתעה מצווה דוד את צדוק הכהן: "השב את ארון האלוקים (אל) העיר! אם אמצא חן בעיני ה', והשיבני, והראני אותו ואת נווהו" (שמואל ' טו, כה). באותה שעה, מחדש דוד לכוהנים חידוש גדול. השכינה הגיעה למקומה הקבוע, ירושלים נבחרה לנצח למקום אשר יבחר ה'. גם אם המלך – משיח ה' עוזב את ירושלים, השכינה והארון נשארים בה לעד. (ואכן, לאחת הדעות בגמרא – בטרם החורבן, נגנז הארון במחילה בהר הבית, ונשאר בירושלים אף בעת החורבן). קדושת ובחירת ירושלים אינה תלויה בדוד או באיש אחר, כי קדושתה קדושת נצח. מפעלו הגדול של דוד, בחירת ירושלים, גדול ממנו.
מדהים לגלות, שבאותה שעה היסטורית קשה אך מלאת הוד, נשלם מהלך ארוך של שנים רבות. ראשיתו של הסיפור בימי בני עלי במשכן שילה. בני עלי, חשבו שהקדושה העיקרית מצוייה בכהנים – באנשים, וניסו לחזק את מעמד הכהונה על חשבון מעמד קדושת המשכן-המקום. הם היו תובעים ממקריבי הקרבנות במשכן, לתת להם, מבשר הקרבן עוד בטרם הוקרבו האמורים במזבח, והיו נוטלים את הבשר בכוח ממי שסרב לתביעתם. במעשה זה, המנוגד להלכה, ביקשו לבטא שהקדושה תלויה בכוהנים-באנשים ולא במזבח-במקום. מעשיהם הוציאו שם רע למשכן, ואנשים חדלו מלעלות לשילה.
לעומתם, פעל אלקנה להשיב את האנשים לשילה – לקדושת המקום. בהמשך, בנו שמואל, המשיך במפעל חייו והוא האיש שזכה ביחד עם דוד המלך לגלות את הסוד, שירושלים היא המקום הקדוש לנצח. כדברי הגמרא (זבחים נד) – 'וילך דוד ושמואל וישבו בניות ברמה', וכי מה עניין ניות אצל רמה? אלא שהיו ישובים ברמה ועוסקים בנויו של עולם, מקום המקדש בירושלים.
ואכן, הנבואה הראשונה שהתנבא שמואל, עוסקת בעונש הכבד שיקבלו בית עלי על מעשיהם המקולקלים. מרכז העונש היא הנבואה על כך, שהכהונה הגדולה תעבור מבית עלי למשפחות כהונה אחרות. נבואה זו לא התקיימה מיד, היא המתינה לרגע המתאים.
והרגע הגיע. בשעה שהכהנים נוטלים את ארון הברית, כדי ללוות את דוד בבורחו מפני אבשלום, הכהן הגדול הוא אביתר מצאצאי עלי. אולם, הציווי להשיב את הארון למקומו, נאמר לצדוק הכהן הגדול החדש.
חז"ל ציינו רגע זה כרגע התגשמות הנבואה. דוד ביקש לשאול את הכהן הגדול ב'אורים ותומים'. כדי להבין את תשובת ה'אורים והתומים' היה צורך בכהן גדול בעל רוח הקודש. דוד שאל את אביתר ולא קיבל מענה, ואז לבש צדוק את בגדי הכהונה הגדולה וזכה במענה, וכך התקיימה הנבואה (יומא עג:).
נמצאנו למדים, שהרגע בו הושלם המהלך מימי עלי ושמואל, לקיבוע התובנה שהכוהנים שואבים את כוחם ממקום המקדש ולא להיפך, הוא הרגע בו התברר שנבחרה ירושלים לנצח.
והנה... עברו דורות... וב – כח' באייר, יום ההילולא של שמואל הנביא, שוחררה ירושלים לנצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
