ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
מצוות השמיטה מופיעה גם בהתחלת פרשת בהר, תוך קישור למעמד הר סיני, מה שהופך מצווה זו למיוחדת גם מבחינה זו.
ננסה בדברינו השבוע לברר, מה תפקידו של בית הדין. בגלל קוצר היריעה נתרכז בנקודה אחת שעולה מפרשתנו והיא מצוות השמיטה. וממנה נשתדל להשליך על כל הנושא.
בתוספתא מצינו שבית הדין היה מטפל בנושא אספקת היבול בשנת השמיטה: "בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות בתוך ידו נוטלין אותן ממנו, ונותן לו מהן מזון שלש סעודות, והשאר מכניסין אותו לאוצר שבעיר. הגיע זמן תאנים שלוחי בית דין שוכרין פועלין עודרין אותן ועושין אותן דבילה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר... ומחלקין מהן ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו" (פ"ח ה"א).
מתוספתא זו אנו למדים כי:
א. בשנת השמיטה בית הדין נקט יוזמה, שתבטיח שכלל הציבור יוכל ליהנות מהפירות והירקות, ותמנע מ"יזמים" להשתלט על היבולים משדות ההפקר, בצורה שלכאורה מותרת על פי ההלכה.
ב. בית הדין דאג לחלוקה צודקת של היבולים בין כל הזקוקים להם.
"המחיר" ההלכתי שבית הדין "שילם", היה כפול:
א. הוא פגע לכאורה בזכותם של האנשים לקחת יבולי הפקר, ומבחינה מסוימת ביטל את צו התורה המאפשר לקחת מן היבולים ללא הגבלה.
ב. שלוחי בית הדין עשו עבודות שאסור לעשות בשמיטה כמו למשל בצירה, קצירה ועיבוד היבול.
הראשונים נחלקו בשאלה מהם העקרונות ההלכתיים שעליהם מבוססות פעולות בית הדין. מכל מקום, נלמד מכאן שבית הדין ראה, כאחד מתפקידיו החשובים בשנת השמיטה, להבטיח שכלל הציבור יוכל ליהנות בצורה צודקת והגונה משמירת המצווה בידי הבעלים של השדות. בית הדין צריך להגן על החלשים. בית הדין צריך לדאוג לכלל הציבור.
על סמך עקרונות אלה הוקם "בית הדין הכללי" שמכון "ארץ חמדה" שותף בו:
בית הדין חתם חוזים עם חקלאים, והם מעבדים את השדות בשנת השמיטה הנוכחית על פי הוראות בית הדין. החקלאים מקבלים שכר מקובל על עבודתם.
הירקות והפירות מחולקים ולא נמכרים, במחיר נמוך שמשקף רק את ההוצאות של שכר הפועלים (חולקו כבר למעלה ממיליון ק"ג של ירקות). אף אחד לא "גוזר קופון" מהפעילות הזו. תחנות החלוקה מקפידות לשמור על האיסור של "לאכלה ולא לסחורה". היבולים מחולקים לכל המגזרים של החברה בישראל, כפי שגם חברי בית הדין מייצגים את כל המגזרים.
דרך זו של שמירה חיובית של מצוות השמיטה מקרבת את הציבור למצווה חשובה זו, בדרך של חיבוב המצוות, אחדות ישראלית ודאגה לכלל. גם הציבור הנצרך יכול ליהנות ממצות אכילת יבולי שביעית בדרך מכובדת כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.
נקרא לציבור לעקוב אחרי פעילותה של עמותת "שנת השבע" www.year7.org
ולהשתתף במצווה החשובה של הגברת השיח הציבורי החיובי בנושא מצוות השמיטה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
