ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
ננסה למצא מחזוריות מעניינת בתולדות עמנו המתחילה מימות אברהם.
כשהיה אברהם בן שבעים שנה הודיעו הקב"ה כי בניו ירדו מצרימה אבל גם הבטיחו שהאומה שתצא מחלציו, תגאל ממצרים בעוד כארבע מאות שנה. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית ט"ו יג-יד),
(בביאור השאלה כיצד לחשב את השנים נחלקו כנראה בני אפרים עם בני לוי ועיינו בדברי רש"י "משנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה", עייו גם ברמב"ן כאן ובראשונים על שמות י"ב מ ואכמ"ל).
אם כך משהכיר אברהם את בוראו ועד יציאת מצרים עברו כארבע מאות ושמונים שנה. מספר שנים זה זהה למספר השנים שמיציאת מצרים ועד בנין בית ראשון. כמפורש בכתוב:
"וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַידֹוָד" (מלכים א ו' א).
ארבע מאות ושמונים הוא כפולה של שנים עשר בארבעים. ארבעים במקרא מציין שנות דור, כמו שמפורש בתהילים:
"אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר" (תהלים צ"ה י ועיין גם במדבר ל"ב יג ועוד)
וגם שנות תקופה:
"וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ג' א, ה' לא, שמו"א ד' יח וגם בראשית כ"ה כ בהשוואה לבראשית כ"ו לד).
בהוכחות כי למספר שתים עשרה יש משמעות רוחנית בעם ישראל אין צורך להאריך.
אם כך ננסה לבדוק את ההיסטוריה של עמנו ונגלה כי קיימת "מחזוריות" של ארבע מאות ושמונים שנה. כל מחזור שכזה כולל בתוכו תקופה שיש לה יחודיות משלה. ארבע מאות ושמונים שנה לאחר בנין בית ראשון נבנה בית שני (ארבע מאות ועשר שנותיו של בית ראשון ע"פ ערכין י"ב ע"ב, ועוד שבעים שנות גלות בבל על פי ירמיהו כ"ט י ועוד). כארבע מאות ושמונים שנה לאחר בנין בית שני התרחש מרד בר כוכבא והואץ תהליך חורבן הישוב היהודי בארץ ישראל. בתום מחזור נוסף הסתיימה תקופת האמוראים והסבוראים והחלה תקופת הגאונים. (רב יצחק גאון בשנת ד' אלפים שס - סדר הדורות).
כארבע מאות ושמונים שנה מאוחר יותר חיו הרי"ף הפוסק שפתח את תקופת הראשונים של החכמים שנקראו מאוחר יותר חכמי ספרד ורבנו גרשום מאור הגולה ראשון לראשוני אשכנז. גם תקופת הראשונים נמשכה כארבע מאות ושמונים שנה. אז דרך, בשמי האומה, כוכבם של מחברי השולחן ערוך והמפה והחלה תקופת האחרונים. כארבע מאות ושמונים שנה אחרי רבי יוסף קארו ורבי משה איסרליש התרחשה לצערנו שואת יהודי אירופה שחתמה את תקופת האחרונים.
התקופה החדשה בתולדות האומה, התחילה עם הקמת המדינה היהודית העצמאית והקמת מרכז התורה הגדול ביותר בתולדות האומה, כאן בארץ ישראל.
הבה נתפלל שנשכיל להבין את גודל האחריות המוטלת על כתפי דורנו, ויפנימו את העניין גם מנהיגי הדור, כדי שמה שהתחיל כתקופה של "אתחלתא דגאולה" אכן יביא אותנו אל הגאולה השלמה.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר
י"ג דברים שנכרתה עליהם ברית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
