ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- אייר
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
של פנימיות התורה
בכל שנה ושנה, ביום ל"ג בעומר, חוזר וניעור הגילוי שהיה בל"ג בעומר בפעם הראשונה - גילוי פנימיות התורה (תורתו של רשב"י). וכמובן גם מהמבואר בכמה מקומות דבל"ג בעומר הוא מתן תורה דפנימיות התורה, בדוגמת חג השבועות שהוא זמן מתן תורה בכלל. דמזה מובן, דכמו שמתן תורה בחג השבועות הוא בכל שנה ושנה, כמו כן מתן תורה דפנימיות התורה בל"ג בעומר הוא בכל שנה ושנה
(סה"מ מלוקט, ח"ג, עמ' רצא)
מעין לעתיד לבוא
מסופר בכתבי האריז"ל (פרי עץ חיים שער ספירת העומר פ"ז) על אחד מתלמידי האר"י, רבי אברהם הלוי, שהיה נוהג לומר בכל יום תפלת נחם, כיוון שהתאבל מאוד על חורבן בית המקדש והשתוקק לבנין הבית. גם בל"ג בעומר בעת היותו במירון נהג כך ואמר בתפילתו את "נחם". אלא שהקפיד עליו רשב"י, והדבר הזיק לו.
ההסבר בזה הוא: נאמר בשם אדמו״ר הזקן, שרשב"י הוא מאותן נשמות שלגביהן לא קיים כל ענין החורבן.
עניין זה קשור לכך שעבודת רשב״י הייתה להמשיך פנימיות התורה בגלוי בעולם. היו אמנם כמה תנאים שעסקו בפנימיות התורה, אלא שהחידוש דרשב"י היה שהמשיך זאת בגילוי בעולם. ומכיון שהמשיך פנימיות התורה, אילנא דחיי, בגילוי בעולם - שזהו אופן ההנהגה של הגאולה העתידה, ממילא לא שייך לגביו כל ענין הגלות.
לכן, כאשר הגיע ל״ג בעומר והתקבצו כל ענייני עבודת רשב״י עם האור העולה על כולנה, הנה ביום כזה לא היה צריך רבי אברהם הלוי להרגיש את ענין החורבן: בהיותו תלמיד האריז״ל, הוא ידע בודאי שענין ההסתלקות הוא גמר העבודה, וידע גם את ענין מעלת רשב״י, ולפיכך לא היה צריך לחוש את החורבן.
(לקוטי שיחות ח"א עמ' 287)
יום של ישועות
ובעמדינו ביום שמחתו גדולה של רשב"י, אשר בתר רישא גופא אזיל, ובלשון הידוע "מצווה לשמוח שמחת רשב"י",
וכיון שציווי זה הוא בתורת אמת ובחלק פנימיות התורה - בודאי אשר גם השמחה היא פנימית וגם אמיתית, היינו שהקב"ה מעמיד את כל אחד ואחד במצב המשמח את הנפש ואת הגוף גם יחד,
וגם מצד מצב העולם, שלכאורה זקוק הוא ומוכרח לתשועה והצלה - פועל ישועות בקרב הארץ,
והרי בעל ההילולא מלומד בניסים הוא, ומקשר עצמו עם כל העולם כולו לפוטרו מן הדין וכו', וידוע הרמז על זה במאמר חז"ל הידוע: כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק - דוחק וחושך הגלות, ובפרט בשנים הכי אחרונות דעקבתא דמשיחא.
(אגרות קודש הרבי, ל"ג בעומר תשמ"א)
היום המוכשר להתחזק בלימוד פנימיות התורה
איתא בזהר (ח"ג רפח, א) אשר ביום ההילולא שלו, הוא יום ל"ג בעומר, פתח ר' שמעון ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא בחד קטירא אתקטרנא בי' בקוב"ה ובגין כך השתא ועלי תשוקתו.
וידוע הפי' בלשון המורגל בזהר פתח - דהיינו שפתח את צינור ההשפעה בענין זה, ואז גם אחר ביכולתו להגיע לזה. וכמו בדרא דרשב"י אפילו ינוקי גילו סתרי תורה מפני שרשב"י ע"ה פתח את צינור ההשפעה דפנימיות התורה.
ואף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת למדריגת רשב"י, אבל "חשף הוי' את זרוע קדשו ויאר לנו ע"י מורנו הבעש"ט ותלמידיו הק' כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע עד, ועד בכלל, כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ, את תורת החסידות... הפותחת שערי היכלי חכמה ובינה... ומורה דרך אשר כל אחד ואחד לפום שיעורא דיליה יכול לגשת אל הקודש לעבוד את הוי' במוחו ולבו.
וביום הילולא דרשב"י, ל"ג בעומר, שבכל שנה, שאז נתעורר ענין הפתיחה יום זה הוא ביחוד יום המוכשר להתחזק ולהוסיף אומץ בלימוד פנימיות התורה ובעבודה פנימית, אשר, כמו שכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, צנורות אלו נפתחו ע"י בעל ההילולא עד ביאת הגואל צדק במהרה בימינו אמן.
(אגרות קודש הרבי, פסח שני, השי"ת)
ייחלו וציפו לל"ג בעומר
אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי (רבי דובער) היה ל"ג בעומר מימים־ טובים המצויינים. היו יוצאים לשדה, אם כי לא היה נוטל ידיו אך היה לוגם 'משקה' - שהיה אסור עליו מטעמי בריאות. היו רואים אז הרבה מופתים. רוב המופתים היו בנוגע לילדים, ובמשך השנה כולה ייחלו וציפו לל"ג בעומר.
(היום יום, ח"י אייר - ל"ג בעומר)
ל"ג בעומר
על השאלה מדוע קוראים לל"ג ב עומר בשם זה אף החסידים הנוהגים לספור ל עומר בל', השיב הרבי:
בספרי פולין מובא ש"ל"ג בעומר" בגימטריא משה - להעיר דרשב"י "היה ניצוץ משה" "ונתעלה לאותו אור שקיבל משה כשעלה לקבל לוחות שניות".
טעמי הל"ג
ל"ג בעומר עניינו וטעמיו מפורשים בפוסקים על דרך הנגלה ( שבו פסקו תלמידי ר"ע למות - טור ושלחן ערוך אורח חיים סימן תצג ובשו"ע אדמו"ר הזקן שם)
וכן על דרך הסוד ( יום הסתלקות הרשב"י וציווה לשמוח בו - פרי עץ חיים שער כב, פ"ז ועוד).
על דרך החסידות ( ספירת הוד שבהוד, סיום בירור עיקרי המידות - דרושי ל"ג בעומר בסידור אדמו"ר הזקן). ועוד.
(האותיות המודגשות הם של המערכת. וראה באריכות בעניין 'הוד שבהוד' במאמרו של הרב זוין בגליון זה.)
• • •
ראה שדי חמד אסיפת דינים מערכת ארץ ישראל סק"ו וש"נ. ולהעיר אשר בשו"ת חתם סופר חלק יורה דעה סימן רלג מוסיף טעם ע"פ מדרש (המחולק עם ש"ס פר"ע (וראה ג"כ פירוש רש"י בשלח טז,א)) שביום ח"י אייר התחיל המן לירד . ולכאורה עפ"ז הו"ל לחוג יום זה מני אז. ולדברי החתם סופר עצמו הותחל בזה רק בימי רע"ק (שו"ת חלק אורח חיים סוף סימן קסג. על הסתירה במסקנת ב' התשובות - כבר העיר בשדי חמד שם), אבל גדולה מזה מצינו במנהגי שבת הגדול (טור ושלחן ערוך אורח חיים סימן תל) שטעמם מאורעות שקודם יציאת מצרים ולא מצינו בש"ס ומדרשים שיזכירום.
ועוד שפשטות הטעם שקבעום בשבת ולא בי' ניסן מפני מיתת מרים - משמע שבינתיים על כל פנים לא נהגו בהם.
ולחומר הדבר י"ל שטעמים הנ"ל (לבדם) אין מספיקים "להבדיל" היום ולציינו במיוחד וכו', אבל כשבא (עוד) מאורע חשוב (יותר) נתעורר ונזכר גם זה שקודמו. (ולהעיר ממגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א)). ומעין זה מצינו בהלכה ומדאורייתא בגלגול שבועה (קדושין כז, ב). ואכ"מ.
(אגרות קודש הרבי, ערב ל"ג בעומר תשל"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
