ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
לפני שלושים ושש שנים, ביום הזה, יום כ"ח באייר זכינו לחזור לירושלים העתיקה ולהר הבית מקום בית מקדשנו.
מדרגות מדרגות בדרך הגאולה, וכך גם סדר התפילה: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה כאשר דברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם, וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין". תחילה באה התפילה על הכנת כסא לדוד, ואחר כך באה תפילה בברכה נוספת: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". הגענו לפרק זה של חזרה לירושלים, ושל בנין כסא לדוד. כל המדרגות בדרך הגאולה מובילות אל המגמה העליונה והיא בנין בית המקדש והשראת השכינה בו ובתוכנו, ומכוח הקדושה העליונה העתידה להתגלות מתפתחות ומופיעות כל המדרגות המביאות אליה.
במכילתא דרבי ישמעאל (מסכתא דויהי, פרשה ג) נאמר:
רבי ישמעאל אומר: "מה תצעק אלי" (שמות יד, טו), בזכות ירושלים אני אקרע להם את הים! שנאמר: "עורי עורי לבשי עוזך לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש כי לא יוסיף יבוא בך ערל וטמא" (ישעיה נב, א), ואומר: "עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' עורי כימי קדם דורות עולמים הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים" (שם נא, ט-י).
כלומר, ישראל צועדים בדרך לירושלים, הדרך ארוכה, עומדים לפני ים סוף, והים מעכב, אך קדושת ירושלים העתידה, שישראל קשורים בה, מנצחת כל מעצור, והיא קורעת את הים. וכך מכוח ירושלים אנו הולכים ומנצחים את כל המכשולים, "'והנצח' - זו ירושלים" (ברכות נח, א).
ככל שמתקרבים יותר אל הגאולה השלמה מתרבים הקשיים. וכך אנו אומרים בהלל: "כל גויים סבבוני בשם ה' כי אמילם" (תהילים קיח, י). בתחילה רק "סבבוני", וה' מכרית אותם – "אמילם" – מלשון ימולל ויבש (רש"י שם). אחר כך מתרבה ההתנגדות "סבוני גם סבבוני" (שם יא), ושוב: "בשם ה' כי אמילם" (שם) - אנו מתגברים עליהם. אחר כך הקושי מגיע לשיאו: "סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם" (שם יב). בדרך הגאולה מנצחים במאבק קטן, עולים מדרגה ואז יש מאבק יותר קשה ויותר גדול, ושוב מנצחים ועולים מדרגה ופוגשים בהתנגדות עוד יותר גדולה. אולם הניצחון בטוח, בזכות המגמה העליונה – ירושלים, מנצחים בכל מאבק "'והנצח' זו ירושלים".
בלי תורה אין דבקות בארץ
הולך ומתברר יותר ויותר שבלי אמונה בה' ובתורתו אין גם דבקות בארץ ישראל. התורה והארץ חד הם, ומי שרחוק מתורה מאבד גם את רעיון ארץ ישראל.
חכמים אמרו: "מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל" (סנהדרין קב, ב). כלומר מי שבונה את ארץ ישראל זוכה למלכות. אך מה קורה למי שבונה מצד אחד ומחריב מצד שני? - ימים יגידו. אך זה ברור כי מתיישבי יש"ע הבונים את ארץ ישראל במסירות נפש, עתידים להיות המנהיגים של האומה.
עוד אמרו חז"ל (איכה רבה, פתיחתא ב):
תני רבי שמעון בר יוחאי: אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר: "על מה אבדה הארץ וגו' ויאמר ה' על עזבם את תורתי" (ירמיהו ט, יא-יב). רבי הוה משלח לר' אסי ולר' אמי דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל (רבי היה משלח את ר' אסי ור' אמי שילכו ויתקנו את הערים בארץ ישראל), והוון עלין לקרייתא ואמרין להון: אייתו לן נטורי קרתא, והוון מייתו להון ריש מטרתא וסנטרא (כשנכנסו לעיר אמרו לאנשי העיר: הביאו לנו את שומרי העיר! הביאו לפניהם את הממונים על שמירת העיר והשדות). והוון אמרין להון: אלין נטורי קרתא? אלין חרובי קרתא! אמרו להון: ומאן אינון נטורי קרתא? (אמרו: לא לאלו אנו מתכוונים הם לא השומרים האמתיים. שאלו אותם: ומי השומרים האמתיים) אמרו להם: אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה.
וברוך ה' ביישובי יש"ע מקדישים מאמצים רבים לחינוך הנוער לתורה ולקדושה, והיישובים הולכים ומתחזקים והערים הולכות ומתחזקות ומתבססות. וכאשר אנו שומעים על תכניות של עקירה של ישובים - זאת היא בת קול היוצאת מהר חורב המזרזת אותנו להוסיף עוד תורה ומצוות.
ירושלים היא הלב של הארץ והלב של העם, "יש אבנים שהם לבבות" (הרצי"ה, לנתיבות ישראל א, מהדורת בית אל תשס"ב, עמ' ל), אלו אבני הכותל, אבני הר הבית. הלב הוא מקור החיים ממנו נמשכים החיים אל כל האברים. מירושלים הקדושה, ממקור הקודש שלא זזה ממנו השכינה לעולם, משם אנו שואבים את הכוח העוז והעוצמה לעמוד מול הקשיים החדשים ולנצח אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
