ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום ירושלים
ביום שהתחילה מלחמת "ששת הימים" באתי לישיבת "מרכז הרב" כדי ללמד שיעור. כמה רגעים לפני התחלת השיעור, בערך ב-11:15 בבוקר, לפתע שמענו קול יריות, צרורות של מכונת ירייה. תוך זמן קצר התפשטו היריות לכל אורך הגבול שחצה את ירושלים. היו תלמידים שעלו לגג הישיבה לראות מה קורה. היה חשש גדול בגלל שירושלים הייתה עיר קטנה ומוקפת גבול משלושה צדדים.
מאז התרחבה ירושלים והתפשטה לכל הצדדים ופרצה ימה וקדמה צפונה ונגבה, ויישובים יהודיים מעטרים אותה מסביב ועל זה הננו מודים ומהללים, מהללים על הניסים שהיו במלחמה ומודים על כל הטובה שחזרנו לירושלים לעיר העתיקה להר הבית. אולם כעת עננים כבדים מכסים את השמים ודאגות גדולות מטרידות את הלב. מה יהיה גורלה של ירושלים וגורל יהודה, שומרון, חבל עזה והגולן? האם חלילה תחולק ירושלים שוב תחת מסווה כל שהוא? הדאגות כה מעיקות כדברי הנביא האומר "נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי הייתי כאיש שיכור וכגבר עברו יין מפני ה' ומפני דברי קודשו" (ירמיהו כג, ט; ע"פ סנהדרין צו, א).
והלב שואל: "מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד" (ירמיהו יב, א), מדוע הרשעים שולטים על הצדיקים? מדוע אלו שמקריבים את נפשם על התורה ועל ארץ ישראל ומקדישים שנים רבות במסירות לישובה של ארץ ישראל - נענשים, ואילו עוזבי תורה ועוזבי ארץ ישראל - דרכם צלחה? מדוע יראי חטא ימאסו עד שכביכול יתייאשו מן הגאולה? ריבונו של עולם השיב לירמיהו על שאלה זו: אתה מתפלא על השכר שאני נותן לרשעים, דע לך שבגלל זכות מועטה שלהם הם מקבלים שכר כזה, ומכאן תדע כמה יהיה גדול שכרם של הצדיקים שעושים רצוני. כך מבארת הגמרא בסנהדרין (צו, א). הווי אומר כשאתה רואה שרשעים מצליחים אינך צריך לאבד את אמונתך אלא להפך, אדרבה, מכאן תלמד קל וחומר ועל אחת כמה וכמה תהיה הצלחתם של הצדיקים, זהו ניסיון שריבונו של עולם מנסה את אנשי האמונה כדי להעמיק את אמונתם ולהרבות את שכרם.
מהלך הגאולה דרך מכשולים
הקושי הגדול ביותר שאנו נמצאים בו מבואר בדברי ירמיהו הנביא (ל, ה-ו): "כי כה אמר ה' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום, שאלו נא וראו אם יֵולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה". כל גבר הכוונה להקב"ה שכל הגבורה שלו (סנהדרין צח, ב) והוא כביכול מצטער כיולדה - שהגאולה היא כלידה - ואומר בשעה שמעביר עובדי כוכבים מפני ישראל איך אאבד אלו מפני אלו? כיוון שראה הקב"ה מפלתן של ישראל נותן גדולתו לעובדי כוכבים וכשחוזרין ישראל בתשובה ונגאלים קשה לו לאבד את הגויים מפני ישראל. ובשעה שהקב"ה אומר כן "נהפכו כל פנים לירקון" (ירמיהו ל, ו), "כל פנים" אלו פמליא של מעלה - המלאכים, ופמליא של מטה - ישראל, ושניהם בצער (סנהדרין שם). זהו הקושי של הגאולה שבינתיים באו גויים בנחלתנו וקשה להוציאם. אלו הם חבלי משיח שעליהם אמר רב יוחנן: "ייתי ולא אחמניה" (סנהדרין צח, ב) - לא אוכל לסבול הצער הזה. והנביא ממשיך ואומר: "הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע, והיה ביום ההוא נאם ה' צבאות אשבור עולו מעל צוארך" (ירמיהו ל, ז-ח).
נמצא כי מהלך הגאולה נמשך גם דרך מכשולים, גם בעת צרה "וממנה יושע". אנחנו לא נסוגים מהכרתנו שהארץ כולה שלנו ורק שלנו. שירושלים עיר הקודש כולה שלנו ורק שלנו, ואנחנו נמשיך להיאחז בכל כוחותינו בארץ ישראל ולא נרתע מקשיים. נמשיך את דרכם של מורינו ורבותינו הרב, והרב צבי יהודה, בעוז של תורה, בביטחון ובתגבורת של אמונה. נתאחד כולנו תחת הנהגתו של מו"ר ראש הישיבה, הגאון הרב אברהם שפירא שליט"א, הממשיך את המערכה על שלמות הארץ והרבצת תורה. ונברך אותו כולנו באריכות ימים ושנים בכוחות רעננים ומתחדשים "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור" (תהילים סא, ז). האחדות וקבלת הנהגה של תורה היא תנאי גדול להצלחת דרכנו ונסיים בהמשך נבואת ירמיהו (ל, י): "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
