ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
היא בנויה באופן שמתאים לעולם שהיא קדמה לו. היא לא תובעת מאתנו את הבלתי אפשרי וגם לא סוטה מן הנורמות של החוויה האנושית והטבעית. זאת לא רק תורה חיה אלא גם מדריך מעשי לחיי הפרט והחברה שמעוגן במציאות. על אף שהתורה מאמצת צורת שלטון מלוכנית, היא לא באמת תומכת בהשקפה פוליטית אידיאולוגית מסוימת או בתוכנית כלכלית מקיפה. אדרבא, היא נוהגת בענווה ונמנעת מלכפות על החברה האנושית צורות או רעיונות קבועים מראש.
לכל אורך תקופת התנ"ך, כשהיו נביאים שהדריכו את עם ישראל, הם דיברו כמעט פה אחד על התנהגות מוסרית, על צדק בממשל ובחברה ועל הצורך לנהוג בזולת בטוב לב ובסובלנות. הם שמו דגש על הסכנות המעשיות שניצבו מול הממלכות היהודיות והזהירו מפני היבריס ופרובוקציה.
נביאי ישראל לא תמכו בקפיטליזם, סוציאליזם, קומוניזם, לאומנות, אוניברסליות או כל דוקטרינה אידיאולוגית אחרת. כל האידיאולוגיות, במוקדם או במאוחר, פוגעות בזכויות הפרט ומובילות לחברות רודניות שתומכות שימוש באמצעי רשע כדי להשיג מטרה נעלה כזאת או אחרת. אנחנו מודעים עד כאב למקומות שאליהם האידיאולוגיות של מאתיים השנים האחרונות הובילו אותנו. אידיאולוגיות תמיד מסוגלות להצדיק עוולות שמטרתן להשיג את התכלית המושלמת הדמיונית שלהן.
כשאידיאולוגיה חוברת לדת ומציגה את עצמה כחלק מן הבסיס האמוני של אותה הדת, אותה אידיאולוגיה הופכת לקטלנית כפליים. מלחמות דת לכל אורך ההיסטוריה היו בעצם מאבקים על אידיאולוגיה, שטחים, כוח, רווח כספי ושליטה ולא באמת מלחמות על דת ואמונה עזה.
יש בתורה תרי"ג מצוות. היינו מצפים שזה יספיק. ובכל זאת, בימינו, הן מכוסות באידיאולוגיות סותרות שמייחסות לעצמן מעמד והילה של עיקר אמונה. בעיני האנטי-ציונים שבקרבנו, ביזוי מדינת ישראל והשמצתה שווה לשמירת שבת ולאכילת מזון כשר. האידיאולוגיה שלהם הפכה אותם לשונאים ושנואים. לא ייתכן שזה מצב הקיום שהתורה רצתה ליהודים בפרט ולבני האדם בכלל. לרבים מן הדתיים הציונים, התיישבות בארץ ישראל היא אידיאולוגיה מרכזית שמקבלת עדיפות על פני כל דבר אחר ומוכרחים להודות שיישום קיצוני של האידיאולוגיה הזאת סותר לגמרי את המציאות של ימינו. התורה היא התגלמות ההתחשבות במציאות, לכל הפחות, ומשהו שאפשר ליישם בכל מצב.
מסתבר שבני אדם אינם מסוגלים לחיות בלי אידיאולוגיה שתקיים את התפיסות הפוליטיות שלהם ואת מצעם החברתי. אך עלינו להיזהר שהאידיאולוגיה הזאת לא תהיה מנוגדת למציאות. ממצב כזה לא יכול לצמוח שום דבר טוב.
בכל ספרי הנביאים אנחנו רואים שהמציאות הייתה אבן דרך שהנחתה אותם. הנביא שמואל מהסס, על אף שהוא מצווה על ידי הקב"ה, ללכת לביתו של ישי כדי להמליך מלך חדש על ישראל. הוא אומר לקב"ה "איך אלך ושמע שאול והרגני?" ונראה שהקב"ה מחליט להתחשב במציאות הזאת. הוא מורה לשמואל לקחת אתו עגלת בקר שאותה יקריב בבית לחם כסיפור כיסוי שיסתיר את התכלית האמיתית של נוכחותו שם.
בכל ספרי נביאי ישראל יש למציאות ביטוי חזק בדברי הנביאים. המציאות משפיעה על השקפותיהם. בימי בית שני, רוב חכמי ישראל לא תמכו במרד ברומי מפני שסברו שהוא חסר תוחלת ויוביל רק לחורבן המקדש. המציאות של המעצמה הרומית גברה על האידיאולוגיה של המשיחיות היהודית של אותה התקופה. 60 שנה מאוחר יותר, רוב החכמים לא הסכימו עם האידיאולוגיה של בר כוכבא ורבי עקיבא והתנגדו שוב למרד ברומי, שגם עליו נגזר כישלון.
בעולם היום ובמצב שבו אנחנו מוצאים את עצמנו, כדאי שניזהר ולא נבלבל בין אידיאולוגיה – שאיננה בהכרח אחד מעיקרי האמונה שלנו – למציאות שאנחנו רואים לנגד עינינו. אנחנו צריכים להתפלל שהקב"ה יעניק לנו את החוכמה והיכולת להבחין ביניהן וליישם את האמת ההיסטורית הזאת גם ימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
