ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
שאלות החיים
נרצה או לא שאלות כנות צפות ועולות מן החיים עצמם ולא ניתן להתחמק מהן: ילדה שרואה את אמא מחתלת את אחיה התינוק ושואלת – 'למה לו יש כזה ולי אין?', ילדים שרואים שאמא בהריון ובטנה תופחת ותמהים איך התינוק הצליח להיכנס לשם ולא פחות חשוב - איך הוא יצא, רסיסי מידע שילדים קולטים מחבר/ה בבי"ס או ממהדורת חדשות ומעוררים אצלם סימני שאלה על מושגים ותופעות שלא הכירו ('מצעד הגאווה', 'נישואים חד מיניים' ועוד). ולהבדיל בין החול ובין הקודש – דרך לימוד התורה ששופע התייחסויות לנושאים צנועים באופן מאוד פתוח וגלוי, בסיפורי המקרא ובדיני המשנה והתלמוד. כמובן שגיל ההתבגרות והשינויים הפיזיולוגיים והנפשיים שהוא מביא איתו מחייבים גם הם התייחסות והסברה. לא פעם ניצבים הורים מול הגל הזה נבוכים ומנסים להתחמק ממנו בדרכים שונות – "כשתגדל תבין", "אין לי זמן לדבר עכשיו", "לך תשאל את אמא". תגובה כזו מותירה את הילד מבולבל. הוא לא קיבל תשובה לשאלתו, ורק קולט שהיא לא לגיטימית אך אינו מבין מדוע.
למה לדבר על זה?
לפתחנו ניצבת לה אלטרנטיבה . תפיסת עולם יהודית אמיצה שלא מעוניינת להתחמק מעיסוק בנושאים אינטימיים אלא חפצה לעסוק בהם בשמחה לכתחילה. תפיסה טבעית הרואה את המיניות כחלק מן החיים בכלל והחיים היהודיים בפרט וכביטוי של חיים בריאים וצומחים. תפיסה חינוכית הרואה את ההורים כאחראיים על חינוך ילדיהם ובפרט בנושא כה בסיסי וחשוב בעולמם. תפיסה תורנית המתנגדת להתעלמות והכחשה ודוגלת בכך שאין נושא בעולם שאנו חוששים לדבר עליו, כמובן בצורה ראויה וצנועה. אחד הסיפורים המדהימים המופיעים בגמרא בהקשר הזה הוא על רב כהנא שהסתתר מתחת מיטתו של רב, גדול אמוראי בבל, כדי לעקוב כיצד הוא מתנהג ברגעים אינטימיים עם אשתו (גמ' ברכות סב'). לתמיהתו של רב מה עושה תלמידו מתחת למיטה ענה לו רב כהנא: "תורה היא וללמוד אני צריך". מה שקורה בינו לבינה אינו דבר זר או טמא. הוא טהור וקדוש וחלק מן התורה שאנו מחויבים ללמוד וללמד.
עקרונות יסוד בהסברה
כשניגשים להסביר את הנושא כדאי להפנים כמה עקרונות:
א. אמון בעצמנו - אם ריבונו של עולם נתן לנו את הילדים האלה וזיכה אותנו להיות ההורים שלהם, הרי שאנו מסוגלים למלא את המשימה הזו בהצלחה, לגדל, לחנך ולהכין אותם אל החיים, כולל בנושאים עדינים כאלו.
ב העמדה הנפשית – כשבאים לעסוק בנושא עם הילדים אין לראות זאת כ'עול' - 'אין ברירה ומישהו צריך לעשות את העבודה השחורה'. יש לראות זאת כזכות והזדמנות ללמד את הילדים דברים מופלאים על עצמם ועל החיים. הארת הפנים והרוגע אותם נסגל לעצמנו כשאנו משוחחים איתם יעברו גם אליהם (בסוגריים נעיר שילדים שואלים על הנושא בדרך כלל בתמימות. התסביכים והאסוציאציות הבעייתיים נמצאים בדרך כלל אצלנו, המבוגרים).
ג. שפה – מסבירים בלשון נקיה וצנועה ולא 'רחובית', אך מדברים בכנות ולא נמנעים מלומר מילים מפורשות ולכנות את האיברים בשמם. השימוש במילים מעורפלות עלול לבלבל, כמו גם להעביר מסר של מבוכה ופחד מלדבר גלויות.
ד. המקום של הילד - ניתן לברר את הרקע לשאלת הילד, להתעניין מה הוא חושב על העניין ומה כבר שמע על זה, האם בכיתה דיברו על כך וכדו'.
ה. איך לדבר? – ההורים לא צריכים לדבר על עצמם, אלא על איש ואישה סתמיים ועל גוף האדם באופן כללי. לגשת לנושא מהמקום המתפעל של 'מה רבו מעשיך ה'', כאשר במערכת הרביה ובהתפתחות הפיזית מתגלה החוכמה האלוקית באופן מעורר השתאות (ספר מומלץ לגילאי חטיבה ומעלה – הפרקים הראשונים של 'גוף האדם המכונה שלא תיאמן').
ו. מי מבין ההורים צריך לדבר על זה, אמא או אבא? – בניגוד למנהג 'להשליך' את המשימה על הצד השני, ולמרות הנטיה האוטומטית לקבוע שהאמהות ידברו עם הבנות והאבות עם הבנים – מי מבין ההורים שנמצא בקשר הכי קרוב ופתוח עם הנער/ה הוא זה שיוכל לשוחח איתו/ה על זה באופן הטוב יותר. לצד זה אפשרי גם שיחה שתנוהל עם שני ההורים יחד. בנושאים מסוימים ('נשיים' או 'גבריים' במובהק) אכן טבעי ויעיל יותר שאמא תסביר לבת ואבא לבן.
ז. מתי נכון לדבר על הדברים? נפתחים בפנינו כל מיני חלונות הזדמנות לעניין: כשילד שואל שאלה בעצמו, בהקשר תורני (דרך לימוד פרשת השבוע או סוגיות תורניות אחרות), בהקשר לאירועים חדשותיים ('מצעד הגאווה', פרשיית 'הזמר המפורסם' וכדו'), לקראת גיל ההתבגרות של הילד/ה ותהליכים חברתיים של התעניינות במין השני. מעבר לזה יש מקום לשיחות יזומות כאשר ההורים מרגישים שיש צורך בדבר.
ח. כיצד להסביר נושאים ספציפיים (איך באים ילדים לעולם, שמירת הברית, נטיות הפוכות, מה רע בפורנוגרפיה ועוד)? את זאת לא נוכל לפרט במסגרת זו, אך נזמין לצפות בסדרת וידאו חדשה להורים שתעלה בימים הקרובים לאתר 'כיפה' ותדגים את ההסברה בתחומים השונים.
ט. בירור עצמי - יש לראות בצורך שלנו להסביר את הדבר לילדינו הזדמנות לבירור עמוק של היחס שלנו לנושאים הללו. כאשר אצל ההורים הם מסובכים ולא פתורים, באמת קשה לשוחח עליהם עם הילדים. ככל שהדברים 'ישבו' טוב יותר אצלנו ונרגיש שלמים איתם, ייקל עלינו גם להעביר אותם הלאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
