ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
פרשיות קרבנות היחיד והציבור ממשיכות ללוות אותנו גם בפרשת צו.
שבת זו מכונה גם "שבת הגדול" ורבים ההסברים הקושרים בין כינוי זה, לבין מצוות הקרבת קרבן הפסח.
קולמוסים רבים נשתברו בניסיונות להוכיח אם פרשיות המשכן והקרבנות הם תוצאה של חטא העגל, או שהם היו חלק בלתי נפרד מההוויה הרוחנית שלנו, גם ללא הנפילה הגדולה.
לגבי קרבן פסח, לית מאן דפליג, כי נצטווינו עליו ללא כל קשר לאירועים שלאחר מתן תורה.
קרבן הפסח וברית המילה הן שתי המצוות שעליהן מביא המדרש את קריאתו של הנביא:
"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז ו).
וז"ל: "בב' דמים ניצולו ישראל ממצרים: בדם פסח ובדם מילה, שנא' 'ואומר לך בדמיך חיי' (שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יז).
קרבן הפסח הוא גם הקורבן היחיד "של היחיד" שאינו מוקרב כתוצאה מאירוע חיובי או שלילי. נזכיר כי ברית המילה וגם קרבן הפסח הם שתי מצוות העשה היחידות, שאי קיומן ב"שב ואל תעשה", מחייב את העונש הכבד - "כרת".
נעיין שוב בפרשיית הבן הרשע המקשה על מצווה זו:
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיקֹוָק אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (שמות י"ב כו-כז).
כבר הסברנו בעבר כי שאלה זו מערערת על הצורך והעניין לחדש את הברית עם הקב"ה. הורים יהודיים כורתים ברית עם הקב"ה לגדל את בנם כבן ברית, עם הגיעו לגיל שמונה ימים. כאשר הבן מגיע למצוות הוא מחדש את הברית-ה"חוזה" עם הקב"ה כעבדו, ובכך הופך הוא לבן חורין.
הרשע - גם הוא "בן"- המערער על כך, הוא בעצם כופר המוציא את עצמו מן הכלל.
נפנה את תשומת ליבם של הקוראים לכך כי החכם, התם וזה שאינו שואל, מופיעים בלשון יחיד ואילו בענין הבן הרשע נוקט הכתוב לשון רבים - "בְּנֵיכֶם". זוהי הפעם היחידה שהתורה נוקטת לשון רבים בעניין ארבעת הבנים.
ננסה לבאר את משמעותה של עובדה זו.
ל"אתרוגים", יש נטייה להתבדל ולא להיות אגודים עם שאר שלשת המינים: הלולב, ההדס וכמובן הערבה. נדון אותם לכף זכות ונסביר כי מטרתם להגן על עצמם, על בני משפחותיהם ועל החברה ה"אידאליסטית" שלהם מפני השפעות מקלקלות. כך הם רוצים להבטיח את המשך קיומו של עם ישראל ברמה רוחנית גבוהה. הם עושים זאת לשם שמים.
התורה ובעקבות זאת חז"ל, מסמנים להם כי לפחות בליל הסדר עליהם "לחשב מסלול מחדש". רוב רובו של העם איננו "אתרוגים" ומצוות קרבן פסח איננה כלולה בסדר היום של ה"ערבות". התורה מוסרת לנו במפורש כי מדובר ב"רבים"! חכמים, שכללו את ה"רבים" בין ארבעת הבנים המסובים עמנו בליל הסדר, מדריכים אותנו: אל תנתקו את הקשר עמם, נהלו איתם שיג ושיח, הקשיבו למה שמטריד אותם והיו רגישים לבעיותיהם, הזמינו גם אותם לשולחן החג ומיצאו את הדרך לשתף אותם בסיפור הגאולה ממצרים.
דווקא בימים אלה, ערב פסח של אחרי הבחירות,
נזכור כי אף אחד איננו רשאי לומר שהוא מייצג את דעת הרוב,
נזכור כי לרבים יש שאלות קשות הזקוקות למענה.
הבה נתאחד, בסדר הקרוב, בלי להסתיר את השונות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
