ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
אף דורנו הוא דור של יציאה משעבוד לגאולה, ובהיותנו שולטים בארצנו הרי זו גאולה שלמה, כהגדרת הכלבו: "ואין לומר הלל כי אם על הגאולה שלמה, כגון יציאת מצרים ונס חנוכה שחזרה להם המלכות" (סימן מה).
אחד ממצרי תקופתנו בעיני יראי ה' וחושבי שמו הוא הספק המנקר, הכיצד זכינו לקיבוץ גלויות ועצמאות מדינית דווקא בדור זה, אחרי כמאה וחמישים שנות התרחקות מתורה ומצוות של רבים בעם ישראל? וכי לא היו דורות קודמים ראויים יותר לישועה זו?
שאלה זו הציקה לחכמינו גם לגבי יציאת מצרים. האם היה הדור ההוא ראוי לה? האם לא היה ראוי לו דווקא המשך השעבוד? כך מפרש רש"י על הפסוק "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר": "ויירא משה - דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין (מלשינים), אמר: מעתה שמא אינם ראויין להיגאל; אכן נודע הדבר - נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך".
על הפסוק "ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" אומר הריטב"א שאחת המשמעויות של הביטוי "ורב" היא אף על פי שהיה רב עם יוצרו.
חכמים אומרים לנו כי בני ישראל עצמם הטילו ספק בזכותם להיגאל. כך במדרש שיר השירים: "בשעה שבא ואמר לישראל בחודש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבינו, היאך אנו נגאלין וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו. אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם". ובפסיקתא רבתי התשובה המושמת בפי משה מציעה אפשרות אחרת: "אמר להם משה, הואיל והוא חפץ לגאולתכם אינו מביט למעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט? בצדיקים שבכם, כגון עמרם ובית דינו" (פסקה ט"ו, החודש). דהיינו, תמיד קיים גרעין קטן שבזכותו ראויים להיגאל.
הביטוי "ביד חזקה ובזרוע נטויה" מורה על מאמץ מצד הפועל. ולכאורה קשה, מי שנאמר עליו "ושמים בזרת תיכן" זקוק למאמץ נגד המצרים? אומר על כך השפת אמת: "מה שלא היו ראויין לגאולה נקרא יד חזקה", דהיינו צריך הוא כביכול יד חזקה כדי לפעול על עצמו לגאול אותם על אף שאינם ראויים.
על זכות נוספת לגאולה הצביעו חכמים: "וירא אלוקים את בני ישראל" - ראה שהיו מרחמים זה על זה. כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חברו – היה בא ומסייע בידו (תורה שלמה, שמות ב, רח).
והערה נוספת: "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו... וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור אלוקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב, וירא אלוקים את בני ישראל, וידע אלוקים" (שמות ב, כ"-כה). ולא פירשה התורה: מה ראה אלוקים? מה ידע?
במכילתא: "רבי יהודה בן לקיש אומר: הרי הוא אומר 'וירא אלוקים את בני ישראל' - ראה בהם שעשו תשובה והם לא ראו זה את זה; 'וידע אלוקים' - ידע בהם שעשו תשובה, והם לא ידעו זה בזה".
יונתן תרגם שעשו תשובה "בטומרא", דהיינו בהסתר. איזו תשובה הייתה זו? שמא כך הדבר: "כשמת יוסף הפרו ברית מילה, אמרו נהיה כמצרים. כיוון שראה כן הפר הקדוש ברוך הוא את האהבה שהיה אוהב אותם... עמד מלך חדש וחידש עליהן גזירות קשות".
מתי קם המלך החדש? "ותמלא הארץ אותם" - שנתמלאו בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות מהם (מדרש תנחומא).
ונראה שכך פירוש דבריו: אם התרבו עד כדי כך - ודאי שמילאו את הארץ. מה מחדשות המילים "ותימלא הארץ אותם"? נראה לומר שהיהודים אשר "הפרו ברית מילה" באו לתיאטרון ולקרקס מתוך רצון להתערות בחברה המצרית ובתרבותה. אולם דווקא נוכחותם שם הרגיזה את המצרים, ואז "קם מלך חדש על מצרים" וגזר את גזרותיו. כשראו היהודים כך, החליטו בסתר לבם להישאר יהודים. זו הייתה התשובה בה "לא ראו זה את זה ולא ידעו זה בזה", אך האלוקים ראה וגמר בדעתו להושיעם.
ואפילו בלא זאת, סבלה של האומה מצד עצמו אף הוא מצדיק ישועה. כדברי אור החיים: "כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו" (ויקרא כה, כח).
חוסר האמון של ישראל בצדקת גאולתם צפוי לקרות גם בגאולה העתידה: "בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענווים, הגיע זמן גאולתכם. ואם אין אתם מאמינים - ראו באורי שזרח עליכם" (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט). מדוע "ענווים"? כי בענוותם הטילו ספק בגאולתם.
נצא מן המצר הזה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
