ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
אף דורנו הוא דור של יציאה משעבוד לגאולה, ובהיותנו שולטים בארצנו הרי זו גאולה שלמה, כהגדרת הכלבו: "ואין לומר הלל כי אם על הגאולה שלמה, כגון יציאת מצרים ונס חנוכה שחזרה להם המלכות" (סימן מה).
אחד ממצרי תקופתנו בעיני יראי ה' וחושבי שמו הוא הספק המנקר, הכיצד זכינו לקיבוץ גלויות ועצמאות מדינית דווקא בדור זה, אחרי כמאה וחמישים שנות התרחקות מתורה ומצוות של רבים בעם ישראל? וכי לא היו דורות קודמים ראויים יותר לישועה זו?
שאלה זו הציקה לחכמינו גם לגבי יציאת מצרים. האם היה הדור ההוא ראוי לה? האם לא היה ראוי לו דווקא המשך השעבוד? כך מפרש רש"י על הפסוק "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר": "ויירא משה - דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין (מלשינים), אמר: מעתה שמא אינם ראויין להיגאל; אכן נודע הדבר - נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו, מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך, אבל רואה אני שהם ראויים לכך".
על הפסוק "ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" אומר הריטב"א שאחת המשמעויות של הביטוי "ורב" היא אף על פי שהיה רב עם יוצרו.
חכמים אומרים לנו כי בני ישראל עצמם הטילו ספק בזכותם להיגאל. כך במדרש שיר השירים: "בשעה שבא ואמר לישראל בחודש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבינו, היאך אנו נגאלין וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו. אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם". ובפסיקתא רבתי התשובה המושמת בפי משה מציעה אפשרות אחרת: "אמר להם משה, הואיל והוא חפץ לגאולתכם אינו מביט למעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט? בצדיקים שבכם, כגון עמרם ובית דינו" (פסקה ט"ו, החודש). דהיינו, תמיד קיים גרעין קטן שבזכותו ראויים להיגאל.
הביטוי "ביד חזקה ובזרוע נטויה" מורה על מאמץ מצד הפועל. ולכאורה קשה, מי שנאמר עליו "ושמים בזרת תיכן" זקוק למאמץ נגד המצרים? אומר על כך השפת אמת: "מה שלא היו ראויין לגאולה נקרא יד חזקה", דהיינו צריך הוא כביכול יד חזקה כדי לפעול על עצמו לגאול אותם על אף שאינם ראויים.
על זכות נוספת לגאולה הצביעו חכמים: "וירא אלוקים את בני ישראל" - ראה שהיו מרחמים זה על זה. כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חברו – היה בא ומסייע בידו (תורה שלמה, שמות ב, רח).
והערה נוספת: "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו... וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור אלוקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב, וירא אלוקים את בני ישראל, וידע אלוקים" (שמות ב, כ"-כה). ולא פירשה התורה: מה ראה אלוקים? מה ידע?
במכילתא: "רבי יהודה בן לקיש אומר: הרי הוא אומר 'וירא אלוקים את בני ישראל' - ראה בהם שעשו תשובה והם לא ראו זה את זה; 'וידע אלוקים' - ידע בהם שעשו תשובה, והם לא ידעו זה בזה".
יונתן תרגם שעשו תשובה "בטומרא", דהיינו בהסתר. איזו תשובה הייתה זו? שמא כך הדבר: "כשמת יוסף הפרו ברית מילה, אמרו נהיה כמצרים. כיוון שראה כן הפר הקדוש ברוך הוא את האהבה שהיה אוהב אותם... עמד מלך חדש וחידש עליהן גזירות קשות".
מתי קם המלך החדש? "ותמלא הארץ אותם" - שנתמלאו בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות מהם (מדרש תנחומא).
ונראה שכך פירוש דבריו: אם התרבו עד כדי כך - ודאי שמילאו את הארץ. מה מחדשות המילים "ותימלא הארץ אותם"? נראה לומר שהיהודים אשר "הפרו ברית מילה" באו לתיאטרון ולקרקס מתוך רצון להתערות בחברה המצרית ובתרבותה. אולם דווקא נוכחותם שם הרגיזה את המצרים, ואז "קם מלך חדש על מצרים" וגזר את גזרותיו. כשראו היהודים כך, החליטו בסתר לבם להישאר יהודים. זו הייתה התשובה בה "לא ראו זה את זה ולא ידעו זה בזה", אך האלוקים ראה וגמר בדעתו להושיעם.
ואפילו בלא זאת, סבלה של האומה מצד עצמו אף הוא מצדיק ישועה. כדברי אור החיים: "כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו" (ויקרא כה, כח).
חוסר האמון של ישראל בצדקת גאולתם צפוי לקרות גם בגאולה העתידה: "בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענווים, הגיע זמן גאולתכם. ואם אין אתם מאמינים - ראו באורי שזרח עליכם" (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט). מדוע "ענווים"? כי בענוותם הטילו ספק בגאולתם.
נצא מן המצר הזה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
