ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(נא. במשנה – נא: 2-)
משנה
גם אם לא כתב כתובה, או שכתב אך לא פירט את הכל, בכ"ז מתחייב ב –
- כתובה (100 או 200)
- כל נכסיו משועבדים לכתובה (גם אם כתב שרק שדה ששווה 100 משועבדת כשמגיע לה 200)
- חייב לפדותה והחזירה לביתו (אא"כ הוא כהן שאז מגרשה)
א. כמי משנתנו?
הקדמות:
- A.האם אישה יכולה לוותר על כתובתה?(משנה נד:)
ר"מ – לא יכולה לוותר: כל הפוחת מ100/200 זה בעילת זנות,
ר"י – יכולה: היא יכולה לכתוב לו שובר כאילו שכבר פרע חלק מהכתובה.
- האם אחריות טעות סופר?
ר"מ – לא טעות, ובשטר שלא כתוב בו אחריות אז אין אחריות, ולא גובים מלקוחות,
[והגמרא מביאה ברייתא שבה מפורש שלר"מ זה הדין גם בכתובת אישה].
חכמים (ור"י, רש"י) – אחריות טעות סופר, וגם אם לא כתוב אחריות זה כאילו שכתוב.
משנתנו –
מצד אחד ברישא – גם כשלא כתבו כתובה כאילו כתבו - אישה לא יכולה לוותר – ר"מ.
מצד שני בסיפא – גובה גם כשלא כתוב אחריות – לכאורה כר"י ולא כר"מ.
תירוצים:
- המשנה כר"י,
וברישא שגובה גם ללא כתובה, לא מדובר שוויתרה (אם וויתרה אכן יכולה לוותר),
אלא שפשוט לא כתבו וסמכה על תנאי בית דין, ולכן מקבלת.
- המשנה כר"מ,
ולגבי הסיפא שחייב גם כשלא כתב, הכוונה רק לנכסים בני חורין ולא מהיורשים.
(נא: מעל האמצע)
ב. אשת ישראל שנאנסה
א. המחלוקת (מחלוקת כפולה):
אבוה דשמואל – אסורה
כי מניח: 1. תחילתו באונס סופו ברצון – אסורה. 2. חושש שסופו היה ברצון.
רבא – מותרת
לא רק שסתם אנוסה מותרת, כי לא חוששים,
אלא אפילו אם אומרת שסופו ברצון – מותרת, כי "יצר אלבשה".
ב. ראיות שמותרת:
- משנתנו – אם נשבית פודה אותה ומחזירה לביתו - מותרת.
תשובה – שם מדובר בשבויה, ולא ברור שנאנסה, אלא רק חשש.
- 2."וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה, פרשיית סוטה)
- משמע שאם כן נתפסה (נאנסה) – מותרת!
דחיית אבוה דשמואל – שם נעמיד יש עדים שצווחה מתחילה ועד סוף.
- ועוד (ברייתא), מהריבוי של "והיא" לא נתפסה, מרבים שיש אישה אחרת שאפילו אם לא נתפסה מותרת, וזה בתחילתו באונס וסופו ברצון שמותרת.
תשובות – יש דרשות חלופיות:
- ברייתא – בא לרבות לחומרא:
שיש אישה אחרת שאפילו אם נתפסה אסורה, וזה אשת כהן.
- משום רי"ש – בא לרבות לקולא –
שיש אישה אחרת שגם אם היה ברצון מותרת, וזה אם הקידושין לבעלה היו על תנאי והתנאי לא התקיים, שלמפרע בעצם לא היתה אשת איש.
(נא: 9-)
ג. שבויות לגנבים ולמלך
אשת ישראל שנשבית – מותרת (כאמור במשנה, ופודה אותה ומחזירה לביתו)
אך בנשבית לגנבים (שרואים שהיא הפכה להיות חלק מהחבורה)
A. רב יהודה - גם מותרות,
ואפילו שרואים שהן עוזרות לגנבים (לחם ותחמושת), הן עושות זאת מיראה.
B. ברייתות –
ברייתא א - נשבתה למלך מותרת, ללסטים אסורה,
ברייתא ב – נשבתה למלך – אסורה, ללסטים מותרת.
תשובה –
נשבתה למלך רציני (אחשוראש) – מותרת, כי לא חוששים שחושבת להיות מלכה,
נשבתה לליסטים פשוט – גם מותרת כפי שראינו מקודם,
אבל נשבתה לליסטים כמו בן נצר (שהוא בין ליסטים למלך) – אסורה, כי חוששים שמא חשבה להפך למלכה שלו.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
