ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מה: שליש תחתון עד מו: במשנה)
מוציא שם רע -
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ.
וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.
וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ אֶל זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה.
וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ.
וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר:
וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָאִישׁ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ. וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו" (דברים כב)
(מו. 8+)
א. מניין ש"יסרו" זה מלקות?
כשכתוב "יסרו" זה כאילו שכתוב גם "בן":
"כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם" (דברים כא, יח)
כשכתוב "בן" זה מלקות: "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר" (דברים כה, ב)[1]
(מו. רבע עליון)
ב. אזהרה למוציא שם רע מניין?
ר' אלעזר - "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט, טז)
ור' נתן – מלמד שבי"ד לא יהא רך לזה וקשה לזה.
ר' נתן - "...וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים כג).
ור"א – מלמד שלא יהרהר ביום ויבוא לידי טומאה בלילה (הפסוק הבא - כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה).
(מו. באמצע)
ג. תנאים בהוצאת השם רע (ברייתא)
- ברייתא – הבעל נענש רק אם העדים שיקרו ביוזמת הבעל ("בואו והעידוני")
- האם צריך שישלם לעדים?
לברייתא הנ"ל – אין צורך,
ר"י – צריך לשלם,
מקור – "ושם לה עלילות" – "לא תשימון עליו נשך" – עניין ממוני.
ספקות - שכרן בקרקע או פחות משו"פ (שאין בזה איסור ריבית),
ואם צריך בפרוטה, האם צריך פרוטה לכל עד?
- שאלות רב אשי – האם נענש גם כשהוציא שם רע:
מנישואיהם הקודמים?
יבם על נישואי אחיו המת? (על זה עונה הגמרא שלא ("את בתי נתתי לאיש הזה" ולא ליבם).
(מו. שליש תחתון)
ד. האם זה דווקא כשבעל לפני כן?
A. ברייתא א
"הוא לוקה, ונותן מאה סלע"
| ראב"י – רק כשבעל | ת"ק – בין בעל בין לא בעל |
| ובא אליה... ואקרב אליה" | "ובא אליה" – בעלילות, "ואקרב אליה" בדברים. |
| "לא מצאתי לביתך בתולים" | לא מצאתי עדים שיכשירו אותה (ע"י הזמת העדים) |
| "ואלה בתולי בתי" | אלה העדים שמכשירים אותה (מזימים את עדי השקר) |
| "ופרשו השמלה" | יפרשו ויבררו את העדויות בצורה ברורה כנגד מה ששם לה (ושם לה עלילות דבירם) |
(מה: שליש תחתון)
B. ברייתא ב – מחלוקת ר"י ורבנן
שתי גרסאות:
- נחלקו במחלוקת בברייתא א:
לרבנן (כת"ק) – לא צריך לבעול.
לר"י (כראב"י) – צריך.
אלא שמודה ר"י שבכל מקרה ילקה, בגלל "לא תלך רכיל" (שלדעתו לא צריך מעשה כדי ללקות).
- שניהם כראב"י שצריך לבעול,
אלא שנחלקו אם בכל זאת ילקה -
לר"י לוקה, אפילו שזה לאו שאין בו מעשה, לרבנן לא.
קושיא על שתי הגרסאות:
ר"י בברייתא ג – "לא בעל אינו לוקה".
תשובות:
- רנבי"צ - אכן בברייתא הכוונה שלוקה מדרבנן מכת מרדות (ולרבנן גם זה לא).
- רב פפא – הכוונה שם ב"לא לוקה" זה לתשלום הקנס (ממון).
(ומביאים דוגמא לשימוש בלשון "לוקה" לעונש ממוני ממי שאומר "חצי ערכי עלי" שלפי ההסבר של רב פפא "לוקה" – כלומר נאלץ לשלם את כל ערכו (אטו האומר "ערך חציי עלי").
(מו. 3-)
- C. בעילה שלא כדרכה
שלחו בשם רי"ח – שצריך קודם לבעול (כראב"י),
בתחילה גרסו שמספיק שלא כדרכה,
אך תיקנו שצריך כדרכה,
כפי שגם הטענה נגדה צריכה להיות שזינתה כדרכה.
[1] לכאורה יכלו ללמוד מלקות ישירות מבן סורר ומורה בלי להזדקק ל"בן הכות הרשע".
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
