ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
לא מכבר טענו המומחים שהתחממות גלובלית עומדת להביא עלינו את סוף העולם. אך מאחר שבעשור האחרון לא התרחשה שום התחממות שניתן להבחין בה, והואיל שמבחינה אמפירית אנחנו חווים חורפים קשים יותר מן הרגיל, השתנתה המנטרה עכשיו והפכה מ'התחממות גלובלית' ל'שינוי האקלים'. הבעיה היחידה עם השינוי האקלים היא שהעובדה שהאקלים תמיד משתנה, ואין כמעט דבר שבני אדם יכולים לעשות כדי לשלוט בשינויים האלה או לווסת אותם וקל וחומר למנוע את התרחשותם.
המדע משוכנע – כך לפחות לפי ההצהרות הפומביות של רבים מן המדענים המובילים בתחום – שאפשר לנקוט צעדים כדי להשפיע על שינוי האקלים. באמירות כאלה הם עוברים את הגבול שמפריד בין עובדה מדעית למה שהוא לא פעם יהירות חצופה ומשאלת לב. כשמדובר בטבע (ומזג האוויר הוא בוודאי פונקציה של הטבע) ובהתמודדות עם גחמותיו, בני האדם לרוב חסרי אונים.
אינני מדען או מומחה למזג האוויר ולא אסתכן ואביע דעה בשאלה אם פליטת הפחמן שבני האדם אחראים לה היא הגורם העיקרי לשינוי האקלים. עם זאת, נראה שלאור כל השינויים, התיקונים וההתאמות שנעשים בתיאוריות שמדענים התייחסו אליהן כמקודשות במשך שנים רבות, נעשה כולנו בחוכמה אם נהיה זהירים כשאנחנו דנים בסיבות לשינוי האקלים.
ייתכן מאוד שהאקלים תמיד השתנה ותמיד התאפיין במחזוריות, כפי שקורה בתחומים רבים של עולם הטבע. הטבע מהלך עלינו קסם, וחלק ניכר מקסמו הרב נובע מהמסתורין שיש בו ומחוסר נכונותו להתאים את עצמו למוסכמות שלנו.
יש למדע מה ללמוד מן הדת בכל מה שנוגע לענווה. גם הדת עצמה יכולה להפיק לא מעט תועלת אם תיישם על עצמה את מה שהיא עצמה מלמדת על ענווה. הדת יכולה להפיק תועלת גם מן המתודולוגיה, הסקרנות והידע שהמדע תורם לתרבות שלנו.
אחד הלקחים החשובים שהדת מלמדת אותנו הוא שעל אף שבני האדם חכמים, בעלי תושייה וחדשניים, יהכולת האנושית בסופו של דבר מוגבלת, ולכן רבות משאלות היסוד של החיים והטבע יישארו ללא מענה. חלק גדול מהאסונות החברתיים הגדולים שהתרחשו באלפי שנות הקיום האנושי אפשר ליחס לוודאות חסרת בסיס, ליהירות חצופה ולחשיבות עצמית מופרזת ובלתי מוצדקת של בני האדם.
תפיסה כזאת של חשיבות עצמית היא זו שמרשה למומחים בתחום אקדמי אחד להתעטף באצטלה של מומחיות גם בתחומים כמו פוליטיקה, דיפלומטיה וממשל, על אף שהם נטולי כל כישורים והכשרה בתחומים אלה.
התלמוד מספר לנו שבימים שלפני בוא המשיח החוצפה תגבר ותהפוך לנורמה בחיי בני האדם. היעדר ענווה מצד רבים ממנהיגי העולם אחראית במידה רבה למצב הפגיע והלא נעים שבו אנחנו נמצאים. על הקיר במשרדו של שותף בכיר במשרד עו"ד שבו עבדתי פעם היה תלוי שלט שאמר "אל תבלבלוני עם העובדות. דעתי נחושה." לדאבון הלב, זאת תפיסת עולם שרבים מאוד בעולם שותפים לה ומתנהגים על פיה.
דווקא מפני שהתברכנו בידע עצום ובקדמה טכנולוגית מדהימה, קשה לנו להודות בכך שבתחומים רבים של החיים אנחנו עדיין חסרי ידע וחסרי אונים. התוצאה היא שלעתים קרובות דווקא המומחים והמלומדים ביותר מקרבנו הם אנשים יהירים ושחצנים לבלי נשוא.
התלמוד מציג לנו את הלל הזקן ואת צאצאו, רבי יהודה הנשיא, כדוגמה ומופת למנהיגות יהודית, לא בגלל למדנותם אלא בגלל מידת הענווה, הביטול העצמי והיכולת שלהם להשלים עם חוסר השלמות של הקיום האנושי. התלמוד מדגיש שהתכונה היחידה שבה מותר, ואף רצוי, לאדם להיות קיצוני היא ענווה. הענווה מצילה אותנו מחוצפה ועזות מצח. הענווה היא תכונה חיונית לעידון המחשבה וההתנהגות שלנו. אדם שחושב שהוא תמיד צודק בדרך כלל טועה. יותר מזה, האמונה שאתה לא יכול לטעות היא כשלעצמה, לעניות דעתי, עונש על אותה יהירות של הנשמה.
אולי אנחנו צריכים ללמוד ליהנות משינוי האקלים שאנחנו חווים עד כמה שניתן ולהבין שהאמירה המפורסמת של מארק טוויין על כך שאי אפשר לעשות שום דבר בעניין מזג האוויר נכונה גם היום.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












