הלכות סוכה

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
סוכות
הסוכה והלכותיה

קטגוריה משנית

ספריה
הלכות חגים
סוכות

179521

12 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שיעורים לסוכות

כניסת החג | יציאת החג

הסוכה והלכותיה

שאלות ותשובות על סוכות

הלכות חול המועד

הושענא רבה

א. מצווה על כל אדם לעסוק בעצמו בבניית הסוכה ובהנחת הסכך אף על פי שהוא אדם מכובד, וזהו כבודו שעוסק בעצמו במצווה ואם לא יכול לבנות בעצמו - ימנה שליח לשם כך. (כה"ח תרכה ס"ק יא). ומן הראוי היה לברך "שהחיינו" על עשיית הסוכה, אלא שאנו סומכין על ברכת "שהחיינו" שאומרים בקידוש (שו"ע תרמא ונו"כ שם. וטוב לומר "לשם יחוד" קודם הנחת הסכך מ"לשון חכמים" א, סי' כט).

ב. אף על פי שיוצאים בסוכה שאולה, מצוה על כל אדם להשתדל לעשות סוכה משלו בחצרו. ומי שעושה סוכה הקב"ה מסכך עליו בעולם הבא ומגן עליו מכל מלאכי חבלה (סידור בית שואבה אות ח' משם התיקונים, ספר הפרדס בשם רש"י כה"ח תרכ"ה ס"ק ז').

מקום הסוכה
ג. יבחר מקום נקי להעמיד את הסוכה. ולא יעמידנה ליד פח אשפה וכדו' מקום שיש בו ריח רע כיוון שאי אפשר לישון או לאכול או לברך במקום כזה. ויש אומרים שסוכה כזו אינה כשרה כלל (רמ"א תרמ סע' ד ונו"כ שם).

ד. יש להעמיד את הסוכה במקום השייך לו או במקום שיש לו רשות להעמיד את הסוכה. אמנם אם העמיד את הסוכה ברשות הרבים או במקום שאינו שלו, בדיעבד הסוכה כשרה כיוון שקרקע אינה נגזלת (שו"ע, רמ"א תרלז סע' ג).

ה. דפנות מעץ - בכל סוכה צריך להיות לפחות שלוש דפנות וסכך. את הדפנות אפשר לעשות מכל דבר העומד בפני הרוח, ואפילו ברזל. אמנם יש אומרים שראוי לבנות את הדפנות מעצים ולהניח אותן כדרך גדילתן (ב"ח תרל), ואף על פי שאין כך הלכה, מי שעושה כן תבוא עליו ברכה.

ו. קישוט - יהדר ליפות את הסוכה ולקשט אותה כפי כוחו משום "זה אלי ואנוהו", ואמרו ז"ל: "התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאה." (שבת קלג ב).

ז. סוכה על רכב - סוכה העשויה על טנדר, נגמ"ש או ספינה — כשרה, ואפשר לברך בתוכה "לישב בסוכה" בכל המקרים שמברכים בסוכה רגילה אף כשהיא נוסעת (עיין שו"ע תרכח ס"ע ד וכה"ח ס"ק יד).

גודל הסוכה
ח. שטח הסוכה - צריך להיות לכל הפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים במרובע (56 על 56 ס"מ). וסוכה ברוחב 40 ס"מ ובאורך של מטר אינה כשרה אף על פי ששטחה גדול יותר, כיוון שאין אפשרות לגור בה. בבתים משותפים יש לפעמים מרפסות צרות ביותר וארוכות, וצריך להקפיד שיהיה ברוחב הסוכה ובאורכה לפחות 56 ס"מ על 56 ס"מ (שו"ע תרלד סע' א) ולדעת החזו"א 70-70 ס"מ.

ט. גובה הסוכה - צריך להיות לפחות עשרה טפחים (80 ס"מ ולדעת החזו"א מטר). כי זה הגובה המועט ביותר שבו בני אדם גרים (עיין ב"י תרלג ס"ק ט, שיש אומרים כי זה הלכה למשה מסיני — סוכה ה א). ולכן אם יש פסול בדפנות במקום שהוא מעל לעשרה טפחים, ומתחת להן הדפנות כשרות, הסוכה כשרה (שו"ע שם סע' ט).

י. סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה (9.6 מטר) — פסולה (שו"ע תרלט ס"א).

יא. מזוזה - סוכה היא דירת עראי, ופטורה מן המזוזה (סוכה ח ב). אך מרפסת שמשתמשים בה כל השנה, חייבת במזוזה. וגם כשבונים בה סוכה לא נפטרה המרפסת מחובת מזוזה, ולכן לא צריך אחר החג לקבוע את המזוזה מחדש. אמנם אם היתה למרפסת תקרה והסירה על מנת לבנות סוכה, טוב להוריד את המזוזה ולקובעה מחדש אחרי שמחזיר את התקרה ולא יברך על קביעת המזוזה (אחרונים).

יב. מוקצה - עצי הדפנות או עצי הסכך אסורים בהנאה עד אחר החג כיוון שהוקצו למצווה. ואפילו ליטול מהם קיסם לחצוץ שיניו אסור. ואפילו אם נפלו, אסורים. ולא יועיל בהם שום תנאי. (פרט לדופן רביעית במקרים מסוימים ).

יג. יכול אדם להתנות על הקישוטים שישתמש בהם בכל עת שירצה (שו"ע תרלח סע' א, ב). ויאמר לפני כניסת החג "איני בודל מהם כל בין השמשות של ערב יום טוב" (כלומר, אני מבדיל אותם במחשבה להשתמש בהם).

יד. סוכה שנפלה - או נפסלה, אפשר לתקנה או לבנותה מחדש בחול המועד. והוא הדין למי שלא הספיק לבנות סוכה ואפילו פשע ולא הכין סוכה במזיד, יכול לבנות סוכתו בחול המועד (שו"ע תרלז סע' א).

טו. כשמפרקים את הסוכה אחרי החג, לא ידרוך על העצים ולא ישתמש בהם לדבר מגונה, משום דתשמישי מצווה הם כמו ציצית. ויש נוהגים להשתמש בעצי הסוכה לאפיית מצות או להגעלה בערב פסח (בא"ח וזאת הברכה יא).

טז. מה קודם? - מי שאין לו כסף למצוות, תפילין קודם למזוזה, ושניהם קודמים לסוכה. וסוכה קודמת ללולב, אלא אם כן יכול לשבת בסוכת חבירו (כה"ח תרכה ס"ק יג, יד).

הדפנות
יציבות
יז. צריך לעשות דפנות שלמות וחזקות שלא ינועו ברוח. וישתדל לעשות דפנות מקרשים ולא מבד וכדו' שאז הסוכה ראויה לדירה (שו"ע תרל סע' י).

יח. אם עושה את הדפנות מבדים וכדו' ימתח את היריעות ויקשרן היטב. ואם היריעות רפויות שהרוח מנידה אותן, אין הסוכה נחשבת כדירה. על כן יחבר קרשים לרוחב הסוכה מגובה הקרקע עד גובה עשרה טפחים (80 ס"מ). ולא יהיה בין קרש לקרש יותר משלושה טפחים (24 ס"מ). ומי שאין לו די צרכו קרשים לדפנות, מוטב שיעשה שלוש דפנות שלמות מאשר שיעשה ארבע דפנות שאינן שלמות (שו"ע שם סע' ה, רמ"א ו) ובדיעבד כל שאין חשש שיתנתקו הדפנות מחמת הרוח כשרה.

יט. רחוק מהסכך - אם הסכך רחוק מהדפנות ויש חלל אויר ברוחב בין הדופן לסכך יותר משלושה טפחים לכל אורך הדופן, ואין מקום ברוחב עשרה טפחים שהסכך מגיע לדופן אין הדופן נחשבת כחלק מהסוכה. ואם יש שלוש דפנות אחרות, הסוכה כשרה (שו"ע תרלב סע' ב).

כ. דופן עקומה - אם יש סכך פסול בין הסכך הכשר לאחת הדפנות, אנו רואים את הסכך הפסול כחלק מהדופן והסוכה כשרה, (ובלבד שיש סכך כשר בכמות מספקת ליד הסכך הפסול) ודבר זה נקרא "דופן עקומה". אמנם כל זה באופן שהסכך הפסול הקרוב לדופן הוא פחות מארבע אמות (192 ס"מ), אבל אם הוא יותר רחוק מכך, אין הדופן נחשבת כחלק מהסוכה. ואם יש שלוש דפנות אחרות, הסוכה כשרה. ובכל מקרה אי אפשר לשבת תחת סכך פסול זה (שו"ע שם סע' א).

כא. מהקרקע - הדפנות צריכות להיות לכתחילה מהקרקע ועד לסכך. אמנם אם הדפנות מתחילות עד 23 ס"מ מעל הקרקע — הסוכה כשרה, ואם גובה הדופן מעל הקרקע הוא 24 ס"מ או יותר — הסוכה פסולה כי אין כאן דין "לבוד". וראוי שיצמיד את הדפנות לקרקע בכדי שלא יכנסו לסוכה חתולים וכדו' ויפריעו לו לאכול או לישון (שו"ע תרל סע' ט כה"ח ס"ק כא).

כב. גובהן - גובה הדפנות צריך להיות לפחות עשרה טפחים (80 ס"מ). וטוב שכולו יהיה אטום. אבל מעיקר הדין יכול להניח פס עץ או חוט ברזל בגובה 23 ס"מ מהקרקע. ועוד אחד בגובה 23 ס"מ מעליו ועוד אחד בגובה 23 ס"מ מעליו. ועוד אחד בגובה 80 ס"מ מהקרקע. וכל זה כשר בדיעבד, אבל זה עדיף מבד מתנועע. וסוכה זו כשרה אף על פי שהסכך גבוה הרבה מעל הדפנות, ובלבד שהסכך לא יהיה רחוק ברוחב ממקום הדפנות יותר מג' טפחים (שו"ע שם).

הסכך
חומר הסכך
כג. הסכך צריך שיהיה מדברים שהם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה (שו"ע תרכט ס"ע א).

כד. הטוב ביותר להניח סכך של ענפי אילנות או קנים, ויקפיד שהקנים והענפים לא יהיו קשורים יחד (שו"ע תרכט סע' א).

כה. כמות - צריך להניח סכך עד שתהא "צלתה מרובה מחמתה", שאם היה "חמתה מרובה מצלתה" פסולה מן התורה. ואם בסכך למעלה שניהם שווים גם כן פסולה, כיוון שעל הקרקע חמתה מרובה. לכן צריכין ליזהר להניח הרבה סכך, שאפילו לאחר שיתייבש, תהא צלתה מרובה (שו"ע תרלא סע' א).

כו. צריכין ליזהר שלא יהא במקום אחד אוויר ג' טפחים. (תרלב ס"ע ב) ולכתחילה צריך שיהא אוויר קצת בין הסכך כדי שייראו הכוכבים. (תרלא ס"ע ג) אמנם אם שם הרבה סכך עד שנהיתה הסוכה מעובה כמין בית, בשעת הדחק כשרה (שו"ע תרסא ס"ע ג, כה"ח שם ס"ק י יב).

כז. להניח אחרי הדפנות - יש להניח את הסכך אחרי שעושים דפנות כיוון שעיקר הסוכה הוא הסכך, ואם הניח סכך קודם לדפנות, יש מתירים ויש אוסרים. לכן יגביה כל ענף מן הסכך ויחזור ויניחנו לשם סוכה וזה יעשה בערב חג או בחול המועד, אבל לא ביום-טוב.

כח. אם נזכר ביום טוב ששם את הסכך קודם הדפנות - יש אומרים שיאכל אצל שכנו, ויש אומרים שמותר לאכול בסוכתו, אך לא יברך "לישב בסוכה". (עיין שו"ע, רמ"א תרלה סע' א. ועיין ט"ז שם, מג"א ס"ק ד', גאון ס"ק ד', ברכ"י ס"ק ב', מ"ב ס"ק ט', כה"ח שם ס"ק יח. ולדעת בא"ח האזינו ב, פסול אף בדיעבד אם לא הגביה, ויש שמתירים בשעת הדחק).

כט. אם סכך ע"ג דפנות כראוי ואחר כך נפלו הדפנות חוזר ומעמידם ואין צריך להגביה הסכך. (ר"פ ח"א או"ח סי' ל"ד, כה"ח תרלא ס"ק יח).

ל. לכתחילה ראוי להחמיר שלא קטן ולא גוי יניחו סכך על הסוכה (שדי חמד מערכת סוכה סי' ב ס"ק ג).

סכך פסול
לא. אין לסכך בסכך שריחו רע, ולא בעלים שנושרים או מתייבשים מהר (שו"ע תרכט סע' יד).

לב. אין לסכך בשברי רהיטים, אפילו מעץ, כגון רגלי כסא או מדפי ארון או שולחן, כיוון שהם באו מכלי המקבל טומאה. וכל שכן שאין לסכך בכלים ממש (שו"ע שם סע' ב).

לג. סכך פסול שאינו רחב ג' טפחים (24 ס"מ) והוא בטל בסוכה ברוב, מותר לישון תחתיו (עיין שו"ע תרלב סע' א).

לד. יש להניח את קישוטי הסוכה שתלויים בסכך, תוך ד' טפחים (32 ס"מ) לסכך, אך מנורה וכדו' שיש בה סכנה ירחיקנה מהסכך ולא יאכל ולא יישן תחתיה (עיין שו"ע תרכז סע' ד והחונים עליו. בא"ח האזינו ב).

לה. יזהר שלא לבנות סוכתו מתחת לחבלי תליית כביסה, שמא יתלו בהם כביסה ותפסל סוכתו. ואם אין ברירה אחרת יעשה, ומכל מקום בשעה שאוכל או ישן לא ישב מתחתם אם יש עליהם כביסה, ולאחר שתוסר הכביסה חוזרת הסוכה לכשרותה, אבל בחבלים לבד אין איסור (אחרונים, עיין רש"י סוכה דף ט', מ"ב תרכ"ו ס"ק י"ז. מג"א תרכ"ו ס"ק ו', ט"ז שם ס"ק ג').

סכך גזול
לו. לא יקטוף ענפים לסכך מבלי לקבל רשות מבעל הבית, אף על פי שמשער בדעתו שבעל הבית ירשה לו (שו"ע, רמ"א תרלז סע' ג).

לז. קרקע של גוי בארץ ישראל היא בחזקת קרקע שנגזלה מיהודי שאינו ידוע לנו. לכן יימנע כל יהודי לקצוץ עצים בעצמו מקרקע גוי, כיוון שאז הקוטף גוזל את בעל הקרקע האמיתי. אמנם אם הגוי קצץ ענפים משדהו ומכר לישראל, מותר להשתמש בהם (עיין רמ"א שם והחונים עליו).

לח. אסור לסכך בסכך שנקצץ מאילנות השייכים לעיריה, לקק"ל, למִנהל מקרקעי ישראל (עיין למשנ"ב תרלז ס"ק א) או לשטח של מושב וכד'. אם סיכך בהם ונזכר בליל סוכות שלא קיבל רשות, יחליט בדעתו לשלם לבעלי העצים את מחיר הסכך, ואז יהיה מותר לו לשבת בסוכה, ואעפ"כ יש אומרים שלא יברך "לישב בסוכה". אולם אם שילם לבעל העצים, אפילו שילם אחרי שלקח בלי רשות — יכול לישב בסוכה ולברך עליה. ואפילו לא שילם, אלא הסכים עם בעל העצים שישלם לו אחרי סוכות — יכול לשבת בסוכה ולברך עליה (עיין כה"ח שם ס"ק כט, ל, לא. מ"ב שם ס"ק טו, טז).

סכך לנצח
לט. יש כמה סוגים, חלקם פסולים ממש, וחלקם כשרים בדיעבד (שמא הקרש היה "כלי" המקבל טומאה, והחוטים המחזיקים פסולים, ועוד יש לחוש ל"גזירת תקרה") ולכן אין ראוי לסכך ב"סכך לנצח", אלא בענפי אילנות. וכתב הרמב"ם (הל' סוכה פ"ה ה"ד) שגזרו חז"ל שלא לסכך באניצי פשתן "מפני שנשתנית צורתו וכאילו אינו מגידולי קרקע" והוא הדין כאן. בדיעבד אם מתארח אצל אנשים אחרים שסיככו ב"סכך לנצח", יכול לאכול אצלם ולהסתמך על המקילים (עיין שו"ע תרכט סע' ב, ו, יד ונו"כ).

מ. יש שנהגו שלא לסכך ב"פלפונים" שהם קרשים דקים ומשופים, אלא רק בעצים לא משופים, ויש שנהגו לסכך בהם ובלבד שלא יהיו מארון או מארגז שפורק (אחרונים).

מא. המניח קרשים כשרים על הסוכה, יקפיד שלא יהיה רווח אוויר בין קרש לקרש על פני כל אורך הסוכה. ואם יש רווח אוויר שכזה — יניח ענפים או קרש לרוחב הסוכה כדי שלא יהיה רווח אוויר מקצה לקצה של הסוכה, אך אין זה מעכב (כה"ח תרכט ס"ק מה, צט, קא. עיין מ"ב תרלב ס"ק יא. כה"ח שם ס"ק יט).

פרגולה
מב. אם הפרגולה חמתה מרובה מצלתה, דהיינו שיש ריוח בין עץ לעץ כמלוא עץ או יותר, אף על פי שמחוברת לקרקע במסמרים יניח ביניהם סכך ירוק רגיל ותהיה כשרה.

מג. אם יש ריוח בין עץ לעץ פחות ממלוא עץ - יסיר עץ אחד מבין שני עצים ויסכך ביניהם.

מד. פרגולה שהיא באלכסון - כדי שיהיה צל כל השנה ואם מסתכלים מלמטה למעלה, לא רואים את השמים או שרואים בפחות ממחצית שטח הסכך - יעשה שאלת חכם (עיין רש"י סוכה דף ט': "שמע מינה מהכא שמסככין על קני הגג וכו'", מג"א תרכ"ו ס"ק ו', ט"ז שם ס"ק ג').

מה. פרגולה שהיו עליה רעפים - העושה סוכתו תחת גג שהיו עליו רעפים או תחת גג שהיה פרוס עליו ברזט והסירם, אף על פי שלא עשה מעשה בעצים המעמידים אותם, כשרה, כיון שעשה מעשה ברעפים או בברזנט ה"ז מועיל כאילו עשה מעשה בגוף העצים והתקינם לשם סוכה. אך אם מראש היה הגג כך בלא רעפים או ברזנט - צריך לעשות מעשה בעצים, ואם לא עשה הרי זה סכך פסול. (רמ"א תרכ"ו ס"ק י', מג"א שם, מ"ב שם ס"ק י"ז, ועיין כה"ח ס"ק ל'-ל"ב).

סוכה ישנה
מו. סוכה ישנה שנבנתה שלא לשם סוכות שלושים יום קודם חג סוכות — כשרה, ובלבד שלפני החג יחדש בה משהו לקראת סוכות שינענע מעט סכך אפילו רק סכך בגודל בגודל 10 על 10 ס"מ. ואם נענע את הסכך על פני כל אורך הסוכה אפילו ברוחב כל שהוא - כשרה. סוכה שנבנתה תוך שלושים יום לחג סוכות, מן הסתם נבנתה לשם חג — וכשרה (שו"ע א כה"ח ס"ק ב-ה משנ"ב ג-ה ועיין לקמן).

מז. כל האמור ב"סוכה ישנה" , זה דווקא בסכך שנעשה לשם צל. אבל אין שום חשש בדפנות ישנות. וכשיש סכך שנעשה לשם צניעות - חייב לנענע את הסכך בערב סוכות (עיין שו"ע תרלו סע' א והחונים עליהם).

מח. "סוכה ישנה" שנבנתה במיוחד לשם חג יש אומרים שצריך לחדש בה דבר ויש מכשירים אפילו לא חידש בה שום דבר ונבנתה זמן רב לפני החג. ובשעת דחק סומכים על המקילים בזה (עיין שו"ע שם).

מט. סוכה שבנויה לשם סוכות ויש עליה סכך קבוע, ומשתמש בה כל השנה - מעיקר הדין אינו צריך לחדש בה כלום, ויש מחמירים לחדש משהו, וטוב לעשות כן (עיין שו"ע שם).

נ. "לשם יחוד" - טוב לומר לשם יחוד לפני שמניח את הסכך, כי בהנחה זו הוא מקים מצוה, רק שלא נוהגים לברך עליה (ויש נוסח מיוחד בלשון חכמים).

ה"מעמיד"
נא. את הסכך ראוי שלא יהיה דבר המקבל טומאה. ולכן אין להניח סכך על עמודי מתכת של "סוכות לנצח" וכדו' שהם "דבר המקבל טומאה" ולא יסכך על חוטי נילון וכל כיוצא בזה. אלא יניח קרשים על עמודי המתכת, ועליהם יניח את הסכך.

נב. אם בדיעבד שהעמיד את הסכך על הברזל — הסוכה כשרה ובפרט אם העמודים מחוברים לקרקע, ואעפ"כ יתקן דבר זה בהקדם אפילו בחול המועד (עיין שו"ע תרכט סע' ז, ח ונו"כ. ).

נג. אין להניח דבר המקבל טומאה על הסכך בכדי שלא יעוף (רמ"א תרכ"ט ס"ע ז בשם מהרי"ל - עיין מג"א וט"ז תרכ"ט סעי' ז' בהסבר ספקו של השו"ע. מ"ב שם, כה"ח ס"ק נ', נ"א, כה"ח תר"ל ס"ק ח"פ, פ"ט).

נד. מותר לכתחילה לקשור במסמרים או בחבלים את העצים שעליהם עומד הסכך, אבל אין - לקשור את הסכך עצמו בחוטים או בדבר שאין מסככים בו, ואם רוצה לקשור יקשור בעלי דקלים. ובדיעבד אם קשר - כשר ויתקן בחול המועד בהקדם (שו"ע תרכט סע' ח. מ"ב שם ס"ק כו. עיין כה"ח שם ס"ק נו ועיין גר"א ס"ק י"א, י"ב, מ"ב ס"ק כ"ו, חזו"א קמ"ג ב').

נה. מותר להעמיד סכך ע"ג קיר או קרקע, כיון שאין חשש שיסככו בו (הר"ן) ואף על פי שבתוך הקיר יש ברזל המעמידו - מותר, כיון שהוא בטל לגבי הקיר (חזו"א קמ"ג).

נו. יש מי שאומר שמותר להעמיד את הסכך ע"ג ברזל המחובר לקרקע, שהוא כבנין שאינו מקבל טומאה (גינת ורדים כלל ד'), ויש אוסרים (שמחת השואבה ט"ז, עיין שד"ח מערכת סוכה סי' ב' אות כ' שמשמע ממנו שאין לסמוך על סברת מחובר להתיר. ועיין עוד עיקרי הד"ט ל"ב, כה"ח תרכ"ו ס"ק מ' וס"ק מ"ב). וכיון שנחלקו בזה אין לעשות כן, אלא בשעת הדחק.

העושה סוכתו תחת האילן
נז. הרי היא פסולה. אמנם אם יש רק מעט ענפים מעל סוכתו, יכול לעשות אחד משני דברים: א( להניח סכך רב על סוכתו, עד שאפילו אם יפסל הסכך שכנגד ענפי האילן, ישאר דֵי סכך להכשיר את הסוכה. ב) לערבב את כל ענפי האילן עם הסכך שבסוכתו כך שהענפים יהיו בטלים ברוב. וגם במקרה זה ראוי שיהיה הרבה סכך כשר שגם בלעדי ענפי האילן, הסכך יספיק לסוכה (שו"ע תרכו סע' א), ואעפ"כ ראוי לשאול שאלת חכם בעניין זה.

נח. אם יש ענפי אילן רבים מעל הסוכה, כך שאינו יכול לעשות מה שמוצע לעיל, עליו לבדוק היטב כמה ענפים צריך לקצוץ? ומה גודל הסוכה? וכמה ענפים אפשר לערב עם הסכך? והטוב ביותר לחפש מקום אחר לסוכה, או לקצוץ מענפי האילן ואם אי אפשר - ישאל שאלת חכם (אחרונים).

נט. אם קוצץ את ענפי האילן והם נשארים מונחים על הסוכה, אין הם יכולים להחשב כסכך כשר אף על פי שהם מנותקים מהאילן, כיוון שכתוב "חג הסכת תעשה לך" (דברים טז יג) ודרשו חז"ל "תעשה ולא מן העשוי" (סוכה יא ב). ולכן לאחר שקצץ את ענפי האילן צריך להגביה כל ענף מן הסכך ויחזור ויניחנו לשם סוכה (שו"ע תרכו סע' ב).

קישוטים
ס. על הפסוק "זה אלי ואנוהו" (שמות טו ב) אמרו חז"ל "התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאה וכו'" (שבת קלג ב). ומכאן נהגו בישראל לקשט את הסוכה בבגדים ובכלים החשובים של הבית.

סא. קישוטי הסוכה אסורים בהנאה אפילו אם נפלו לרצפה. וכיוון שאסורין בהנאה, אסורין בטלטול בשבת וביום-טוב משום מוקצה. לכן טוב לתלות את הקישוטים במקום גבוה, שלא יקחו מהם הילדים הקטנים (שו"ע תרלח סע' ב ונו"כ).

סב. אנו נוהגים לומר תנאי זה: "אני שם את הקישוטים בסוכה, אך אשתמש בהם בכל עת שארצה". ואפשר לומר "איני בודל מהם כל בין השמשות", ותנאי זה צריך להיות לפני השקיעה של ערב סוכות (שו"ע שם). ואם עשה תנאי זה מותר לו להשתמש בקישוטים שנפלו. וטוב שלא לסמוך על תנאי זה, ולא לקחת לכתחילה מהקישוטים לצורך חול. אין התנאי הנ"ל מועיל לגבי דפנות הסוכה או הסכך (עיין שו"ע שם ס"ק א').

סג. מותר להוריד את סדיני הסוכה בשעה שיורד גשם בכדי שלא יתקלקלו, ואף על פי שמעיקר הדין הם מוקצים למצווה, מותר לטלטלם כיוון שדעת רוב בני אדם ששמים את הסדינים על דעת כן, וכאילו עשו על כך תנאי. ומכל מקום טוב להתנות לפני החג ולומר: "אני שם את הסדינים בסוכה, אך אשתמש בהם בכל עת שארצה" (רמ"א שם). אמנם אם הסדינים מחוברים בנעצים וכדו' — אסור להורידם ביום-טוב.

סד. אסור לחקוק פסוק "בסכת תשבו" וגו' או שאר פסוקים, על דלעת וכיוצא בו לנוי סוכה מחשש שמא יבוא הפסוק לידי בזיון, ועוד דאסור לכתוב פסוק שלא לצורך (כה"ח שם ס"ק גן. מ"ב שם ס"ק כד).

סה. מי שזהיר במצוות סוכה לעשות אותה כתיקונה, מובטח לו שלא תהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה (יפה ללב ה, סי' ג).

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

הלכות תשעה באב
סדר תפילות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"קול צופייך" – גיליון 323
אב תשס"ה
1:05
הלכות שבועות
הלכות חג השבועות
58 דק'
הקרקע והפירות
הלוואה ופרוזבול בשילהי שביעית
נשא
נשא התשע"ח מדברי הרב אליהו זצוק"ל
סיון תשע"ח

הסוכה והלכותיה

47 דק'
הסוכה והלכותיה
ופרוש עלינו סוכת שלומך
הרב מאיר גולדויכט | תשס"ב
הסוכה והלכותיה
הלכות סוכה
הרה"ג דוב ליאור | תשרי תשס"ט
סוכות
אכילה בסוכה כשיורדים גשמים
הרב נחשון רבינשטיין
הסוכה והלכותיה
סוכה ומצוות נוספות
הראשל"צ הרב יצחק יוסף | תשרי תשפ

הסוכה והלכותיה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

תשעה באב
בזכותה של רחל
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה
תשעה באב
בזכותה של רחל
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה
שמונה פרקים לרמב"ם
שמונה פרקים לרמב"ם פרק רביעי – פרק חמישי
שבוע שני: י"ב – י"ח חשוון תשע"ג
בשביל הנשמה | חשוון תשע"ג
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב אליעזר מלמד
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג חיים שטיינר
הרב שמעון קליין
הרה"ג דוב ליאור
הרב חיים אביהוא שוורץ

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז