ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(טז: 2- עד יז: מעל האמצע)
אגדתא – ענייני חתונה
א. מה שרים?
ב"ה – נאה וחסודה, משנים מפני דרכי שלום, ולעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.
ב"ש – כמות שהיא, מדבר שקר תרחק.
אגב, בארץ ישראל שיבחו את הכלה שאינה צריכה כחל וסרק,
ובדומה אמרו לר' זירא כשסמכו אותו,
ואגב זה מסופר מה אמרו לחכמים שונים כשסמכו אותם, והשבח שנשות הקיסר היו משבחים את ר' אבהו.
ב. מנהגי חתונה
ר' יהודה בר' אילעי שר לכלה תוך כדי שרקד עם ענף הדס,
ורב שמואל ברי"צ רקד עם שלושה ענפים, ובזכות זה זכה למחיצת אש סביב מיטתו כשנפטר,
רב אחא הרכיב את הכלה על הכתפיים, בתנאי שהכלה דומה כקורת עץ
רב שמואל ב"נ – מותר להסתכל בפני הכלה בימי המשתה כדי לחבבה על בעלה, ואין ההלכה כך.
(יז. שליש תחתון)
ג. סדרי עדיפות
1. תהלוכת המלך > תהלוכת הכלה > תהלוכת לוויה
אמנם אגריפס עצר, ואע"פ שמלך לא מוחל על כבודו, עשה זאת בצורה שלא ישימו לב.
2. ליווי כלה ומת > לימוד תורה.
לגבי מת – דווקא כשאין לו כל צורכו,
לאדם פשוט – 12000 ועוד דעות שאפילו יותר,
למי שגם מלמד לאחרים – אין גבול.
[הגבלות במפרשים:
- דווקא כשהוא בדרך ללמוד, אך כשכבר לומד לא צריך לקום ולצאת.
- רק אם עבר לידו].
- יוצאת בהינומא –
- קובע עגול משולש מענפי הדס, בצורת תנור.
- צעיף על העיניים (ונרדמת בו).
- בבבל –
ד. מנהגים להבדיל בין חתונת בתולה לבעולה
בבתולה: רב – שמן על ראשי בחורי הישיבה.
בלא בתולה: רב יוסף – דאגו שלא יהיו קליות כלל בסעודה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.













