ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר אהבה
- הלכות קריאת שמע
פֶּרֶק שֵׁנִיאופן הקריאה | |
הכוונה ואופן הקריאה | |
א הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא כִּוֵּן לִבּוֹ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, שֶׁהוּא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יי אֱלֹהֵינוּ יי אֶחָד" (דברים ו,ד) - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְהַשְּׁאָר - אִם לֹא כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא. אֲפִלּוּ הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ אוֹ מַגִּיהַּ אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת הָאֵלּוּ בְּעוֹנַת קְרִיאָה - יָצָא; וְהוּא שֶׁכִּוֵּן לִבּוֹ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן. | א כִּוֵּן לִבּוֹ - למשמעות המילים. וראה הנחיית רבנו לאדם השלם: "וראשית מה שאתה צריך להרגיל את עצמך בו הוא: שתפנה מחשבתך מכל דבר בזמן שאתה קורא קריית שמע, ואל תסתפק בכוונה בקריאת שמע בפסוק ראשון בלבד... ולא תחדל בכל ישותך ובכל מחשבתך להתרכז בהבנת מה שאתה שומע או קורא... תתכוון בו להבין מה שאתה מבטא ולהתבונן בעניינו" (מו"נ ג,נא). והפסוק הראשון בה מכריז על ידיעת ה' וייחודו וקבלת מלכותו. כְּדַרְכּוֹ - כהמשך לקריאת הפסוקים הקודמים, דרך סיפור או לימוד ולא כחלק מן התפילה (י'). מַגִּיהַּ - בודק את נכונות הכתיב, הכתב, הניקוד או הטעמים בספר שלפניו. בְּעוֹנַת קְרִיאָה - ראה לעיל א,יא. |
ג מִי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל רַגְלָיו - עוֹמֵד בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, וְהַשְּׁאָר קוֹרֵא וְהוּא מְהַלֵּךְ. הָיָה יָשֵׁן - מְצַעֲרִין אוֹתוֹ וּמְעִירִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקְרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן. מִכָּאן וְאֵילָךְ - אִם אֲנָסַתְהוּ שֵׁנָה, אֵין מְצַעֲרִין אוֹתוֹ. | ג אֵין מְצַעֲרִין אוֹתוֹ - כלל, משום שכבר ייחד את השם. ואינו יוצא ידי חובת קריאתה אלא אם המשיך לקרוא את שמע אפילו כשהוא מנומנם (ראה להלן יב). |
ה הָיָה עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע - פּוֹסֵק וְקוֹרֵא, וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. הָיָה עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים - לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יִגְמֹר עִסְקֵיהֶן, וְיִקְרָא אִם נִשְׁאַר עֵת לִקְרוֹת. | ה זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע - כמצותה, היינו סמוך להנץ החמה או החל מצאת הכוכבים. בְּצָרְכֵי רַבִּים - ענייני ציבור, כגון "צבא ושמירת החומה..." (מניין המצוות הקצר, ל"ת שי. לפירוט הדברים ראה יום טוב ז,י יב). |
הדקדוק וההבנה | |
ח הַקּוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע לֹא יִרְמֹז בְּעֵינָיו וְלֹא יִקְרֹץ בִּשְׂפָתָיו וְלֹא יַרְאֶה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קְרִיאַת עֲרַאי. וְאִם עָשָׂה כֵּן - אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. וְצָרִיךְ לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא; וְאִם לֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ - יָצָא. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ; וְאִם לֹא דִּקְדֵּק - יָצָא. | ח לֹא יִרְמֹז... יִקְרֹץ... יַרְאֶה - אין לסמן לחברו, אף על פי שאינו מפסיק מלקרוא קריאת שמע. |
קריאה שלא כסדר | |
יא הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ - לֹא יָצָא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּסֵדֶר הַפְּסוּקִים. אֲבָל אִם הִקְדִּים פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיָּצָא, לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ בַּתּוֹרָה. קָרָא פָּסוּק וְחָזַר וּקְרָאוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה - הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. קָרָא מִלָּה אַחַת וּכְפָלָהּ, כְּגוֹן שֶׁקָּרָא 'שְׁמַע, שְׁמַע' - מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. | יא לְמַפְרֵעַ - בהיפוך סדר הפסוקים, כגון שקורא פסוק ואחר כך את הפסוק שלפניו (פה"מ ברכות ב,ג). הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה - שנראה כאילו אין בדבר תועלת, אלא אם יעשה את הדבר פעמיים, כמו שפסק רבנו: "הטובל פעמיים במקווה - הרי זה מגונה" (מקוות א,ט). מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ - מפני שנראה כאילו הוא פונה לשתי רשויות, והרי אין אלא אלוה אחד (פה"מ מגילה ד,ז). |
יד טָעָה בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק, וְלֹא יָדַע הֵיכָן פָּסַק - חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַפֶּרֶק. הָיָה קוֹרֵא "וּכְתַבְתָּם", וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּ"וּכְתַבְתָּם" שֶׁבִּ'שְׁמַע' אוֹ בְּ"וּכְתַבְתָּם" שֶׁבִּ'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' - חוֹזֵר לְ"וּכְתַבְתָּם" שֶׁבִּ'שְׁמַע'. וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אַחַר שֶׁקָּרָא "לְמַעַן יִרְבּוּ" - אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁעַל הֶרְגֵּל לְשׁוֹנוֹ הוּא הוֹלֵךְ. | יד שֶׁעַל הֶרְגֵּל לְשׁוֹנוֹ הוּא הוֹלֵךְ - מניחים שקרא כפי שהוא רגיל לקרוא, כפי שצריך. |
ההפסקה בקריאתה | |
טו הָיָה קוֹרֵא וּפָגַע בַּאֲחֵרִים אוֹ פָּגְעוּ בּוֹ: אִם הָיָה בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק - פּוֹסֵק וּמַתְחִיל וְשׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ, כְּגוֹן שֶׁפָּגַע בְּאָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם. | טו וּפָגַע - פגש. בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק - להגדרה ראה להלן יז. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות קריאת שמע (17)
מפעל משנה תורה
1 - הלכות קריאת שמע א'
2 - הלכות קריאת שמע ב'
3 - הלכות קריאת שמע ג'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
