ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
ענה על כך הבן איש חי (שו"ת תורה לשמה סימן תיח) – וודאי מידת חסידות לנהוג כך, משום חיבוב הארץ, להודות לה' על הארץ ופירותיה הקדושים. וכך מסופר על האמוראים הקדושים, שהיו הולכים במיוחד ואוכלים כמות עצומה של פירות הארץ, משום חיבת ארצנו הקדושה. רבי יוחנן, לדוגמא, היה אוכל 1000 (!) פירות, והיה מוכן 'להישבע' לאחר האכילה, שעדיין איננו שבע (מרוב טעמם הטוב של הפירות)
חכמי הדורות הרימו את האכילה וההנאה מפירות הארץ, מעניין גשמי נמוך לערך המרומם אותנו למדרגות רוחניות נעלות. בשורות הבאות, נביא תובנה רוחנית בדבר, המוצאת עומק בעניין, בהשראת דבריו של הראי"ה קוק זצ"ל (רעיון כללי לאור - אורות הקודש ג' עמ' רצד- ה). תובנה זו הופכת את אכילת פירות הארץ לנקודה שבכוחה לרפא את אחד המשברים הגדולים, שאנו חווים כעת בפוליטיקה הישראלית.
ידוע ומפורסם הוא – חטא הארץ. בבריאת העולם, הצטוותה הארץ להוציא 'עץ פרי' – עץ שטעם העץ כטעם הפרי. אך הארץ חטאה והוציאה 'עץ עושה פרי' – עץ שטעם הגזע והענפים שונה מטעם הפרי. עניין זה של שינוי הטעמים, הוא הגורם לכל ההבדלים בין הדרגות בעולם. יש דרגת 'פרי' ויש דרגת 'עץ', וטעמם שונה זה מזה. 'פרי' מבטא את האידיאל, המקום אליו אנו שואפים, לעומתו ה'עץ' מבטא את הדרך הארוכ והקשה שאנו עוברים בדרך לאותו אידיאל.
לכן, מדרגת ה'פרי' מבטאת את האנשים שתפקידם בעולם הוא הרוחניות והתורה (האידיאל), לעומתם – מדרגת ה'עץ' שייכת לאנשים בעלי התפקיד המעשי בעולם, כדוגמת – המלכים, הגיבורים, המנהיגים וכל ההמון כולו. בעקבות חטא הארץ, מדרגות אלו מנוגדות זה לזה, ופעמים רבות אנשי שתי המדרגות מובילים לכיוונים שונים זה מזה.
הפתרון לבעיה זו מצוי באכילת הצדיקים. כשצדיק אוכל, הוא מרים את האוכל החומרי למדרגות רוחניות. הרי האוכל מזין אותנו, ונותן לנו את כוחות החיים לפעולותינו, וכשאנו עושים מצוות ופעולות רוחניות, נמצא שהאוכל שותף ברוחניות זו. כך – "אכילת הצדיקים... מחזירה את הארץ לתפקידה, והדרגות מתחילות לקבל צורה הדדית", ומכוח זה – מתחברים הכיוונים של אנשי המעשה ואנשי הרוח בכל יסודות החיים.
בהמשך מבאר הראי"ה קוק – "המאכל של ארץ ישראל מקדש בפנימיותו, ואינו מגשם כי אם בחיצוניותו". ארץ ישראל, עניינה שגם הארץ-האדמה קדושה, כלומר גם המדרגות הכי חומריות ונמוכות קדושות, שהרי האדמה עליה אנו דורכים ממוקמת כביכול במקום הכי נמוך. לפיכך, המאכל של ארץ ישראל מקדש אותנו, ובמילים אחרות – כשאוכלים את פירות הארץ, כל ישראל מצויים במדרגה הקדושה של אכילת הצדיקים. לפיכך, אכילת פירות הארץ סוללת את הדרך לאיחוי הקרע שבין אנשי הרוח ואנשי המעשה.
בימים אלה, עת חווים אנו בפוליטיקה הישראלית את הקרע הנורא שבין הרוח ובין המעשה, ברבדים שונים שבין המפלגות ובתוך המפלגות (ודי לחכימא), מזמן לנו הקב"ה את יום ט"ו בשבט. ביום זה לימדונו חכמי הפנימיות לאכול מפירות ארצנו הקדושה, ולשוב ולהתגעגע ליום בו ננחל את הארץ בשלמות ונרפא את השבר שבין הרוח והמעשה.
ביום זה, נפתח שולחן שכל כולו רק מפירות חיים ויבשים מהארץ הקדושה (ולא מפירות טורקיה וקליפורניה). נקרא בפינו את הפסוקים הקדושים העוסקים בארץ ובפירות, נחבר רוחניות וגשמיות, ונייחל ונאמין ביום הגדול בו יתאחדו כל המדרגות, ושב ורפא לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
