ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
ענה על כך הבן איש חי (שו"ת תורה לשמה סימן תיח) – וודאי מידת חסידות לנהוג כך, משום חיבוב הארץ, להודות לה' על הארץ ופירותיה הקדושים. וכך מסופר על האמוראים הקדושים, שהיו הולכים במיוחד ואוכלים כמות עצומה של פירות הארץ, משום חיבת ארצנו הקדושה. רבי יוחנן, לדוגמא, היה אוכל 1000 (!) פירות, והיה מוכן 'להישבע' לאחר האכילה, שעדיין איננו שבע (מרוב טעמם הטוב של הפירות)
חכמי הדורות הרימו את האכילה וההנאה מפירות הארץ, מעניין גשמי נמוך לערך המרומם אותנו למדרגות רוחניות נעלות. בשורות הבאות, נביא תובנה רוחנית בדבר, המוצאת עומק בעניין, בהשראת דבריו של הראי"ה קוק זצ"ל (רעיון כללי לאור - אורות הקודש ג' עמ' רצד- ה). תובנה זו הופכת את אכילת פירות הארץ לנקודה שבכוחה לרפא את אחד המשברים הגדולים, שאנו חווים כעת בפוליטיקה הישראלית.
ידוע ומפורסם הוא – חטא הארץ. בבריאת העולם, הצטוותה הארץ להוציא 'עץ פרי' – עץ שטעם העץ כטעם הפרי. אך הארץ חטאה והוציאה 'עץ עושה פרי' – עץ שטעם הגזע והענפים שונה מטעם הפרי. עניין זה של שינוי הטעמים, הוא הגורם לכל ההבדלים בין הדרגות בעולם. יש דרגת 'פרי' ויש דרגת 'עץ', וטעמם שונה זה מזה. 'פרי' מבטא את האידיאל, המקום אליו אנו שואפים, לעומתו ה'עץ' מבטא את הדרך הארוכ והקשה שאנו עוברים בדרך לאותו אידיאל.
לכן, מדרגת ה'פרי' מבטאת את האנשים שתפקידם בעולם הוא הרוחניות והתורה (האידיאל), לעומתם – מדרגת ה'עץ' שייכת לאנשים בעלי התפקיד המעשי בעולם, כדוגמת – המלכים, הגיבורים, המנהיגים וכל ההמון כולו. בעקבות חטא הארץ, מדרגות אלו מנוגדות זה לזה, ופעמים רבות אנשי שתי המדרגות מובילים לכיוונים שונים זה מזה.
הפתרון לבעיה זו מצוי באכילת הצדיקים. כשצדיק אוכל, הוא מרים את האוכל החומרי למדרגות רוחניות. הרי האוכל מזין אותנו, ונותן לנו את כוחות החיים לפעולותינו, וכשאנו עושים מצוות ופעולות רוחניות, נמצא שהאוכל שותף ברוחניות זו. כך – "אכילת הצדיקים... מחזירה את הארץ לתפקידה, והדרגות מתחילות לקבל צורה הדדית", ומכוח זה – מתחברים הכיוונים של אנשי המעשה ואנשי הרוח בכל יסודות החיים.
בהמשך מבאר הראי"ה קוק – "המאכל של ארץ ישראל מקדש בפנימיותו, ואינו מגשם כי אם בחיצוניותו". ארץ ישראל, עניינה שגם הארץ-האדמה קדושה, כלומר גם המדרגות הכי חומריות ונמוכות קדושות, שהרי האדמה עליה אנו דורכים ממוקמת כביכול במקום הכי נמוך. לפיכך, המאכל של ארץ ישראל מקדש אותנו, ובמילים אחרות – כשאוכלים את פירות הארץ, כל ישראל מצויים במדרגה הקדושה של אכילת הצדיקים. לפיכך, אכילת פירות הארץ סוללת את הדרך לאיחוי הקרע שבין אנשי הרוח ואנשי המעשה.
בימים אלה, עת חווים אנו בפוליטיקה הישראלית את הקרע הנורא שבין הרוח ובין המעשה, ברבדים שונים שבין המפלגות ובתוך המפלגות (ודי לחכימא), מזמן לנו הקב"ה את יום ט"ו בשבט. ביום זה לימדונו חכמי הפנימיות לאכול מפירות ארצנו הקדושה, ולשוב ולהתגעגע ליום בו ננחל את הארץ בשלמות ונרפא את השבר שבין הרוח והמעשה.
ביום זה, נפתח שולחן שכל כולו רק מפירות חיים ויבשים מהארץ הקדושה (ולא מפירות טורקיה וקליפורניה). נקרא בפינו את הפסוקים הקדושים העוסקים בארץ ובפירות, נחבר רוחניות וגשמיות, ונייחל ונאמין ביום הגדול בו יתאחדו כל המדרגות, ושב ורפא לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
